15. אסטרטגיות אימון

אנחנו מתאמנים כדי ללמוד ולהפוך לאוטומטיות את המיומנויות הנדרשות לנגינת יצירות מסוימות ותבניות טכניות. אימון בונה הרגלים, טובים ורעים כאחד. בזמן האימון נרצה לחזק הרגלים טובים ולהימנע מהפיכת טעויות להרגלים רעים. כשאתם טועים, עצרו ובררו מה השתבש. האטו, בודדו את הבעיה והחליפו את הטעות בכמה חזרות נכונות.

לפני הנגינה

סקירת התווים: זהו את הסולם, המשקל, המפעם, הדינמיקה, הארטיקולציה והמבנה הכולל. חפשו חלקים חוזרים, סולמות, אקורדים, תבניות ליווי וחומרים מוזיקליים מוכרים אחרים.

צפייה והאזנה: צפו בסרטוני יצירות הרפרטואר, המציגים את הנגינה מלמעלה לצד התווים, כדי לפתח דימוי שמיעתי של היצירה. [הפניות מן המקור: 1 ]

תכנון האצבוע: כתבו בעיפרון אצבוע במקומות הנחוצים, במיוחד בסולמות ובשינויי מנח. השתמשו באותו אצבוע בכל אימון כדי לבסס את ההרגל. אם מצאתם אצבוע טוב יותר, סמנו אותו!

לימוד התווים

מפעם המאפשר לחשוב: תרגלו לאט מספיק כדי לנגן במדויק את גובהי הצליל, המקצבים, האצבועים, הארטיקולציה והדינמיקה. תמיד יש מפעם שבו תוכלו לנגן בלי טעויות.

מקטעים קטנים: חלקו את היצירה למקטעים קצרים, לעיתים קרובות באורך של תיבה אחת עד ארבע תיבות. כשמתקנים מעבר קשה, המקטע עשוי להיות קצר אף יותר.

חזרות נכונות: נגנו מקטע קצר נכון שלוש פעמים ברציפות. אם טעיתם, עצרו, התאימו את המפעם או את דרך התרגול והתחילו את הספירה מחדש.

סלילת הדרך: תרגלו תיבה אחת עד לצליל הראשון או לפעימה הראשונה של התיבה הבאה. חזרו על כך נכון שלוש פעמים לפני שתמשיכו. ככל שתתקדמו, עבדו בקבוצות של שתיים או ארבע תיבות.

בנייה לאחור: התחילו בתיבה האחרונה של פראזה. לאחר מכן נגנו את שתי התיבות האחרונות, את שלוש התיבות האחרונות וכן הלאה, עד שתוכלו לנגן את הפראזה בשלמותה.

סבב אימון: עבדו על מקטע קצר אחד במשך כמה דקות, ואז עברו למקטע אחר או ליצירה אחרת. חזרו למקטע הראשון בהמשך, במקום לחזור עליו זמן ממושך אחד ללא הפסקה.

תיאום הידיים

תרגלו כל יד בנפרד כשצריך לוודא תווים, מקצבים או אצבועים, אך עברו לתרגול בשתי הידיים יחד מוקדם ככל האפשר. לימוד כל יד בנפרד אינו מכין אתכם ביעילות לתיאום שתי הידיים בו־זמנית.

בניית פיגומים (scaffolding): פשטו זמנית את אחד התפקידים או את שניהם, תוך שמירה על התיאום הבסיסי. לדוגמה:

נגנו רק את הפעימות הראשונות בתיבות בשתי הידיים.
נגנו יד אחת כפי שנכתב, וביד השנייה נגנו רק את הפעימות הראשונות בתיבות.
נגנו את המקצב של יד אחת תוך פישוט גובהי הצליל שלה.
נגנו ביד אחת והקישו את המקצב של היד האחרת.
החזירו בהדרגה את הצלילים שהושמטו.

נגינה מאוחדת (blocking): נגנו את צלילי האקורד המפורק או תבנית הליווי יחד כאקורד אחד. הדבר עוזר להבין את ההרמוניה, ללמוד את צורות כף היד ולצפות שינויי מנח. לאחר מכן חזרו לתבנית הכתובה.

הקשה ונגינה: הקישו את המקצב של יד אחת בזמן שאתם מנגנים ביד האחרת. החליפו תפקידים, ולאחר מכן נגנו בשתי הידיים יחד.

טיפול במקומות קשים

בידוד המקום: זהו את הנקודה המדויקת שבה הבעיה מתחילה. אל תתחילו שוב ושוב כמה תיבות לפניה, אלא אם התיבות האלה הן חלק מן הקושי.

הרחבה סביב הקושי (Stack Into the Spot): התחילו בשניים או שלושה תווים בלבד סביב הבעיה. הוסיפו בכל פעם תו אחד לפני הקטע או אחריו, עד שתוכלו להיכנס אליו ולצאת ממנו בביטחון.

הגעה שקטה: כדי לשפר את השטף בשינויי מנח מהירים, נגנו את התווים האחרונים במנח הראשון, עברו במהירות למנח הבא ונוחו בשקט על הקלידים הנכונים באצבוע הנכון. ודאו שתוכלו להגיע בלי היסוס לפני שתנגנו את התווים. נצלו את האנרגיה ששימשה לנגינת התו האחרון לפני המעבר, והמשיכו אותה בתנועת ההכנה לעבר המנח הבא.

סולם מטרונום: בחרו מפעם שבו תוכלו לנגן בנוחות ובדיוק. האזינו לכמה נקישות לפני שתתחילו. הגבירו את המפעם בהדרגה ועקבו אחר ההתקדמות בכל אימון.

וריאציות מקצב: החליפו תווים שווים במקצבים של ארוך וקצר לסירוגין: ארוך–קצר, קצר–ארוך. בתרגול בשתי הידיים יחד, התאימו את היד האחרת לתווים המתאימים.

זינוק אל נקודת היעד (zooming): החזיקו את התו הראשון בקבוצה, ואז נגנו במהירות ובשטף את יתר התווים עד לפעימה החזקה הבאה או לנקודת ההגעה. הזיזו את נקודת ההתחלה כדי לתרגל חיבורים שונים בתוך הקטע.

פיתוח הצליל וההבעה

נגינת רפאים (ghosting): השתמשו ברצף הבא כדי לאזן בין המנגינה לליווי:

נגנו את המנגינה בפורטה על הקלידים, ובאותו זמן הקישו את הליווי באצבעות הנכונות על הרגל.
נגנו את המנגינה בפורטה, ובאותו זמן געו בשקט בפני הקלידים של הליווי בלי ללחוץ אותם.
נגנו את המנגינה בפורטה ואת הליווי בשקט רב. נסו לשמר את אותה תחושת קלילות שהייתה בעת הנגיעה בפני הקלידים.

הפרדת השכבות: תרגלו בנפרד את המנגינה, את הליווי ואת הקולות הפנימיים הנוספים. הקשיבו לצליל ולאופי הרצויים לכל שכבה לפני שתחברו אותן.

הבלטת תו אחד (Voicing One Note): כדי להבליט תו באקורד, נגנו את תו המנגינה בפורטה והחזיקו אותו, במשקל המספיק רק להשארת הקליד לחוץ — אין צורך להמשיך ללחוץ. לאחר מכן נגנו את תווי הליווי בפיאניסימו ובסטקטו, תוך המשך הקשבה לתו המנגינה המוחזק. כעת נגנו את כל התווים בו־זמנית, אך החזיקו את תו המנגינה ושחררו את האחרים.

עיצוב פראזות: הביטו מעבר לתווים ולסימני הדינמיקה הבודדים. עקבו אחר קו המתאר של המנגינה, הקשיבו לנקודות הגעה והרפיה והוסיפו עיצוב בטעם טוב במקומות המתאימים.

הכנה לביצוע

הקלטה והאזנה: הקליטו מקטע או ביצוע מלא והאזינו לו. בחנו נקודות חוזק ותחומים לשיפור, ובהם יציבות, דיוק, איזון, ארטיקולציה, שימוש בדוושה ופיסוק מוזיקלי.

תרגול נקודות התחלה: בחרו כמה נקודות ציון לאורך היצירה ותרגלו התחלה מכל אחת מהן. אל תתחילו תמיד בתיבה הראשונה.

ביצוע ללא הכנה באותו יום: מדי פעם בצעו את היצירה לפני שתתאמנו עליה באותו יום. כך תוכלו להעריך עד כמה אתם מכירים אותה בביטחון ולהתכונן לתנאים של שיעור, בדיקת התקדמות או הופעה.