להלן עצות, מונחים ומבנים שכיחים שיסייעו בניתוח מוזיקה אטונלית מראשית המאה העשרים, כגון זו של מלחיני האסכולה הווינאית השנייה: שנברג, ברג ווברן.

מרווחים

בניתוח ובהשוואת חומרי גובה צליל השתמשו תמיד במרווחים כרומטיים ולא בדיאטוניים. ראו מרווחים וצמדי צלילים.

מחזור 12 מחלקות גובה הצליל — לוח שעון

מלחינים אטונליים מתחילים לעיתים קרובות בקבוצת מחלקות גובה צליל מאורגנת היטב, ואז פורסים את המחלקות ברגיסטרים מגוונים. לכן מועיל לבטל את הרגיסטר כגורם, כדי למצוא אילו מוטיבים, אקורדים ומקטעים שייכים לאותה קטגוריה. לשם כך קחו לוח שעון ובו 12 מחלקות גובה הצליל, ללא חשיבות לאיות:

וסמנו בו את כל המחלקות המשתתפות במקטע. למשל, הנה סולם C מז׳ור:

כך קל למצוא דפוסי מרווחים בקבוצה, ללא תלות בפיזור הצלילים בין הרגיסטרים והכלים בפרטיטורה.

אוספים שכיחים של מחלקות גובה צליל

דיאטוני (diatonic) — אוספי המז׳ור והמינור הטבעי הרגילים: אוסף הקלידים הלבנים וכל הטרנספוזיציות שלו.

פנטטוני (pentatonic) — אוסף הקלידים השחורים וכל הטרנספוזיציות שלו; הצורה הראשונית: (02479).

אוקטטוני (octatonic) — סולם בן שמונה מחלקות גובה צליל, בחילופים בין i1 ל־i2: חצאי טונים וטונים שלמים.

הקסאטוני (hexatonic) — סולם בן שש מחלקות גובה צליל, בחילופים בין i1 ל־i3: חצאי טונים וטרצות קטנות או סקונדות מוגדלות.

תא X (X-cell) — קבוצה כרומטית בת ארבעה צלילים, או אשכול כרומטי בן ארבע מחלקות גובה צליל; הצורה הראשונית: (0123).

תא Y (Y-cell) — קבוצה של ארבעה צלילים בטונים שלמים, או אשכול כזה; הצורה הראשונית: (0246). זהו חלק מסולם הטונים השלמים.

תא Z (Z-cell) — אוסף בן ארבע מחלקות גובה צליל המתחלף בין i1 ל־i5, חצאי טונים וקוורטות זכות; הצורה הראשונית: (0167). שני תאי Z במרחק טרצה קטנה יוצרים סולם אוקטטוני.

סקסטה צרפתית (French-sixth) — האוסף הרגיל של אקורד סקסטה מוגדלת צרפתית, ללא תפקידו הטונלי; הצורה הראשונית: (0268). זהו חלק מאוסף הטונים השלמים ומאוספים אוקטטוניים. כמו תא Z, שני אקורדי סקסטה צרפתית במרחק טרצה קטנה יוצרים סולם אוקטטוני.

סולם טונים שלמים (whole-tone scale) — סולם בן שש מחלקות גובה צליל הנוצר מטונים שלמים רצופים; הצורה הראשונית: (02468T).

סולם אקוסטי (acoustic scale) — סולם בן שבע מחלקות גובה צליל הדומה למז׳ור, אך fa מוגבה ל־fi ו־ti מונמך ל־te, כדי להתאים לצלילים העיליים השביעי והאחד־עשר בסדרה ההרמונית הטבעית.

דו־דיאטוני (dual-diatonic) — סולם בן שמונה מחלקות גובה צליל, הנוצר מאיחוד שני אוספים דיאטוניים במרחק קווינטה; למשל C מז׳ור ו־G מז׳ור: C – D – E – F – F# – G – A – B. הוא מכיל שני סולמות דיאטוניים, שני תאי Z ושני תאי Y. ברטוק השתמש בו במיוחד.

פעולות שכיחות

טרנספוזיציה

טרנספוזיציה של גבהי צליל (pitch transposition) מזיזה כל גובה צליל באוסף למעלה או למטה במרווח מסוים.

טרנספוזיציה של מחלקות גובה צליל פועלת באותו אופן, אך בשל מחזוריותן היא גם מתאימה לסיבוב האוסף סביב לוח שעון.

אפשר לסמן טרנספוזיציה באות T גדולה ובמספר תחתי של חצאי הטונים. בטרנספוזיציה של מחלקות גובה צליל משתמשים במרווחים מסודרים בין מחלקות, במספרים 0–11. עלייה בטון שלם היא T₂; בטריטון — T₆; ירידה בחצי טון — T₁₁, משום ש־mod12(–1) = 11.

היפוך

היפוך מלודי (melodic inversion) מתרחש כשכל מרווחי העלייה במלודיה מוחלפים במרווחי ירידה באותו גודל, וכל מרווחי הירידה מוחלפים בעלייה באותו גודל. המלודיות הבאות הן היפוך זו של זו:

היפוך של גבהי צליל (pitch inversion) מתרחש כאשר כל גבהי הצליל משתקפים סביב ציר סימטריה במרחב גובה הצליל, כלומר הציר הוא גובה צליל. בדוגמה המלודית לעיל הציר הוא G4. מכיוון שהצליל הראשון הוא G4, הוא אינו משתנה. הבא, A4, נמצא שני חצאי טונים מעל G4, ומוחלף ב־F4, שני חצאי טונים מתחת ל־G4. B4, במרווח i4 מעל G4, מוחלף ב־E♭4, במרווח i4 מתחת ל־G4, וכן הלאה.

היפוך כזה יכול לחול על מלודיה, על צירוף בו־זמני או על אוסף שעליו מבוסס קטע.

באופן כללי, כששתי מלודיות, צירופים בו־זמניים או אוספים קשורים בהיפוך של גבהי צליל, הם נחשבים שקולים במובן כלשהו, אך כמובן אינם זהים.

היפוך של מחלקות גובה צליל (pitch-class inversion) משקף את כל המחלקות באוסף סביב ציר סימטריה במרחב מחלקות גובה הצליל. מכיוון שמרחב זה מחזורי — אחרי עלייה של 12 חצאי טונים חוזרים לנקודת ההתחלה — הציר מורכב משתי מחלקות במרחק טריטון. הדבר ניכר במיוחד בלוח שעון.

כשמהפכים את הקבוצה לעיל סביב ציר C/F♯ מתקבלת הקבוצה הבאה:

בסימון מספרי המחלקות, C = 0, C♯ = 1, … B = 11, אפשר לחשב היפוך באמצעות קביעת סכום וחיסור כל מחלקה מקורית ממנו. ההפרש הוא המחלקה באוסף החדש.

בדוגמה לעיל, {C, D, E, F} היא {0, 2, 4, 5}. ההיפוך {G, G♯, B♭, C} הוא {7, 8, 10, 0}. סביב ציר C/F♯, C נעשה C, כלומר 0 נעשה 0; D–B♭, כלומר 2–10; E–G♯, כלומר 4–8; F–G, כלומר 5–7. כל הזוגות מסתכמים ב־0 או ב־12, השקולים במודולו 12. לכן סכום ההיפוך הוא 0, וההיפוך מסומן I₀.

היפוך סביב ציר C♯/G הוא I₂; סביב D/G♯ — I₄; סביב E♭/A — I₆; סביב E/B♭ — I₈; סביב F/B — I₁₀. סכומים אי־זוגיים ממקמים את הציר בין מחלקות גובה צליל; למשל I₁ בין C/C♯ ובין F♯/G.

מלחינים אטונליים מסוימים משתמשים בקבוצות המתהפכות ו/או מועתקות אל עצמן. קבוצה שאפשר להפוך סביב ציר סימטריה בלי לשנות אף מחלקה מכונה סימטרית בהיפוך (inversionally symmetrical). קבוצה שאפשר להעתיק במרווח מסוים בלי לשנות את מחלקותיה מכונה סימטרית בטרנספוזיציה או בסיבוב (transpositionally/rotationally symmetrical). תא Z ואוסף הסקסטה הצרפתית סימטריים גם בסיבוב וגם בהיפוך.