תאוריית המוזיקה הפתוחהOPEN MUSIC THEORY · המהדורה העברית
הרחבות מתוך גרסה 2

תרגילי ⁦Gradus ad Parnassum⁩

מהדורה עברית · בטא

תרגום לעברית בסיוע בינה מלאכותית מתוך Open Music Theory, גרסה 2. המלל ברישיון CC BY-SA 4.0; הקרדיטים הפרטניים לנכסים נשמרים. לפרק זה טרם הופקה קריינות. פרק המקור הרישיון

Mark Gotham

הפרקים הקודמים הציגו קונטרפונקט לסוגיו ואת החיבור הפדגוגי הידוע על הלחנה עם קנטוס פירמוס, Gradus ad Parnassum מאת יוהאן יוזף פוקס (1725). בעמוד זה מופיעים כל תרגילי הקנטוס פירמוס שבחיבור, כדי שתוכלו להתנסות בקונטרפונקט לסוגיו בנוסח פוקס.

Gradus ad Parnassum מחולק לשלושה חלקים:

  1. שני קולות (46 תרגילים).
  2. שלושה קולות (44 תרגילים).
  3. ארבעה קולות (32 תרגילים).

לכל אחד מהחלקים מוצעים ארבעה קבצים:

  1. תרגילים: כל תרגילי הקנטוס פירמוס, כאשר רק הקנטוס פירמוס כתוב והקול או הקולות האחרים נותרים ריקים להשלמה.
  2. פתרונות: כל פתרונותיו של פוקס לתרגילים — הן הקנטוס פירמוס והן הקול או הקולות הנוספים שכתב כתשובה.
  3. דוגמאות מוערות: הפתרונות עם ציון המרווח שיוצר כל תו בכל קול נוסף עם קול הקנטוס פירמוס.
  4. קנטוסים ייחודיים: כל קנטוס פירמוס שונה, בכל הקולות. כל התרגילים מבוססים על תבנית זו, ולכן הקבצים הפשוטים הללו מרכזים את כל האפשרויות: אפשר להשתמש בקובץ לביצוע תרגיל מכל סוג, על כל קנטוס פירמוס ובכל סידור קולות.

הכול מוצע בפורמט הניתן לעריכה, כדי שמורים יוכלו להתאים ולשלב תרגילים בחופשיות לצורכי כיתותיהם. בפרט, הקבצים מוצעים בפורמטים הבאים:

  • ‎.mxl: אפשר לפתוח בכל תוכנת תיווי, כגון MuseScore, Sibelius או Finale.
  • ‎.mscz: מיועד ל־MuseScore ושומר על כל העיצוב המקורי.
  • .pdf

צפייה מקוונת והורדה

אפשר לצפות בקבצים ב־MuseScore.com, ובעלי חשבון יכולים להוריד אותם בכמה פורמטים:

  • קובצי הדוגמאות המוערות בעמוד MuseScore של OMT. הפניות: [1]
  • כל הקבצים בעמוד MuseScore של Four Score and More. הפניות: [1]

לחצו על הקישורים להורדת סוג הקובץ המבוקש. שימו לב שקובצי ‎.mxl מתארחים באתר החיצוני http://fourscoreandmore.org/species/, ולכן תופנו אליו; ייתכן שתעדיפו לפתוח אותו בלשונית חדשה. הפניות: [1]

חלק תרגילים פתרונות דוגמאות מוערות קנטוסים ייחודיים
I .mxl,
.mscz,
.pdf		 .mxl,
.mscz,
.pdf		 .mxl,
.mscz,
.pdf		 .mxl,
.mscz,
.pdf
II .mxl,
.mscz,
.pdf		 .mxl,
.mscz,
.pdf		 .mxl,
.mscz,
.pdf		 .mxl,
.mscz,
.pdf
III .mxl,
.mscz,
.pdf		 .mxl,
.mscz,
.pdf		 .mxl,
.mscz,
.pdf		 .mxl,
.mscz,
.pdf

נתוני Gradus ad Parnassum

כל תרגיל כולל את המידע הבא:

  • מספר הדוגמה במהדורת Norton/Mann המודרנית (1965).
  • סוג הקונטרפונקט.
  • צליל הסיום של המודוס (modal final).
  • הקול שבו מופיע הקנטוס פירמוס.

לנוחות העיון, סעיפי המשנה והטבלאות הבאים מציגים את המידע במלואו.

לבסוף, הערה על המפתחות. בחלקים הראשון והשני משתמשים הקבצים במפתחות שבמהדורת Norton/Mann משנת 1965. בחלק השלישי נשמרים אותם מפתחות לכל אורכו, לשם עקביות פנימית והתאמה לסידור המודרני של פרטיטורה מקהלתית: מפתח סול, מפתח סול, מפתח סול המצלצל אוקטבה נמוך יותר (8vb), ומפתח פה. מורים יכולים לבחור מפתחות משלהם בעת התאמת הקבצים לכיתה.

חלק ראשון — שני קולות

דוגמה סוג מודוס — צליל הסיום קול הקנטוס פירמוס
5 1 d הקול התחתון
6 1 d הקול העליון
11 1 e הקול התחתון
12 1 e הקול העליון
13 1 f הקול התחתון
14 1 f הקול העליון
15 1 g הקול התחתון
21 1 g הקול העליון
22 1 a הקול התחתון
23 1 a הקול העליון
33 2 d הקול התחתון
35 2 d הקול העליון
36 2 e הקול התחתון
37 2 e הקול העליון
38 2 f הקול התחתון
39 2 f הקול העליון
40 2 g הקול התחתון
41 2 g הקול העליון
42 2 a הקול התחתון
43 2 a הקול העליון
44 2 c הקול התחתון
45 2 c הקול העליון
55 3 d הקול התחתון
56 3 d הקול העליון
57 3 e הקול התחתון
58 3 e הקול העליון
59 3 f הקול התחתון
59 3 f הקול העליון
73 4 d הקול התחתון
74 4 d הקול העליון
75 4 e הקול התחתון
76 4 e הקול העליון
77 4 f הקול התחתון
78 4 f הקול העליון
82 5 d הקול התחתון
83 5 d הקול העליון
84a 5 e הקול התחתון
84b 5 e הקול העליון
85a 5 f הקול התחתון
85b 5 f הקול העליון
86a 5 g הקול התחתון
86b 5 g הקול העליון
87a 5 a הקול התחתון
87a 5 a הקול העליון
88a 5 c הקול התחתון
88b 5 c הקול העליון

פוקס משתמש בעיקרו של דבר בקנטוס פירמוס אחד לכל צליל סיום מודאלי לאורך החיבור. להלן רצפי התווים, מספר הופעותיהם — 46 בסך הכול — והחריגים הקטנים:

צליל הסיום של המודוס גבהי צליל מספר הופעות וחריגים
D D4–F4–E4–D4–G4–F4–A4–G4–F4–E4–D4 10 הופעות.
E E4–C4–D4–C4–A3–A4–G4–E4–F4–E4 10 הופעות.
F F3–G3–A3–F3–D3–E3–F3–C4–A3–F3–G3–F3 10 הופעות, ובהן אחת באוקטבה גבוהה יותר (דוגמה 13, המתחילה ב־F4).
G G3–C4–B3–G3–C4–E4–D4–G4–E4–C4–D4–B3–A3–G3 6 הופעות.
A A3–C4–B3–D4–C4–E4–F4–E4–D4–C4–B3–A3 6 הופעות, ובהן אחת ללא D הראשון (דוגמה 42: A3–C4–B3–C4–E4…).
C C4–E4–F4–G4–E4–A4–G4–E4–F4–E4–D4–C4 2 הופעות; המקרה החריג ביותר.
C C4–D4–F4–E4–G4–E4–F4–E4–D4–C4 2 הופעות; השוני גדול יותר מאשר במודוסים האחרים.

חלק שני — שלושה קולות

דוגמה סוג מודוס — צליל הסיום קול הקנטוס פירמוס
101 1 d 1
104 1 d 2
105 1 d 3
106 1 e 1
108 1 e 2
109 1 e 3
110 1 f 1
111 1 f 2
112 1 f 3
113 1 g 1
114 1 g 2
115 1 a 1
116 1 a 2
117 1 a 3
118 1 c 1
119 1 c 2
121 2 d 1
122 2 d 2
123 2 d 2
124 2 e 2
125 2 e 3
126 2 e 1
127 2 f 1
128 2 f 2
129 2 f 2
130 3 d 2
131 3 d 3
132 3 d 2
134 2, 3 d 3
141 4 d 2
143 4 d 3
144 4 d 1
146 4 e 2
147 4 e 1
148 4 e 2
149 4 f 2
150 4 f 3
151 4 f 1
154 5 d 2
155 5 d 1
156 5 d 2
157 5 e 2
158 5 e 1
159 5 e 2

הטבלה הבאה מסכמת את הקנטוסים המשמשים בחלק השני:

צליל הסיום של המודוס גבהי צליל מספר הופעות וחריגים
D D4–F4–E4–D4–G4–F4–A4–G4–F4–E4–D4 16 הופעות בשתי אוקטבות (D3 ו־D4).
E E4–C4–D4–C4–A3–A4–G4–E4–F4–E4 12 הופעות בשתי אוקטבות (E3 ו־E4).
F F3–G3–A3–F3–D3–E3–F3–C4–A3–F3–G3–F3 9 הופעות בשתי אוקטבות (F3 ו־F4).
G G3–C4–B3–G3–C4–E4–D4–G4–E4–C4–D4–B3–A3–G3 2 הופעות.
A A3–C4–B3–D4–C4–E4–F4–E4–D4–C4–B3–A3 3 הופעות בשלוש אוקטבות (A2, A3 ו־A4).
C C4–E4–F4–G4–E4–A4–G4–E4–F4–E4–D4–C4 2 הופעות; תואם למקרה הראשון בחלק הראשון.

חלק שלישי — ארבעה קולות

דוגמה סוג מודוס — צליל הסיום קול הקנטוס פירמוס
160 1 d 2
163 1 d 1
164 1 d 3
165 1 d 4
166 1 e 1
167 1 e 2
168 1 e 3
169 1 f 2
170 1 f 1
171 1 f 3
172 1 f 4
173 2 d 1
174 2 d 2
175 2 d 3
176 2 d 4
177 3 d 2
180 3 d 4
181 3 d 2
182 3 d 2
183 3 e 2
184 3 e 1
185 3 e 2
186 3 e 3
193 4 d 2
195 4 d 4
196 4 d 1
197 4 d 2
200 5 d 2
201 5 d 1
202 5 d 4
203 5 d 2
204 2, 3, 4 d 4

הטבלה הבאה מסכמת את הקנטוסים המשמשים בחלק השלישי:

צליל הסיום של המודוס גבהי צליל מספר הופעות וחריגים
D D4–F4–E4–D4–G4–F4–A4–G4–F4–E4–D4 21 הופעות בשתי אוקטבות (D3 ו־D4).
E E4–C4–D4–C4–A3–A4–G4–E4–F4–E4 7 הופעות, אחת מהן ב־E5 (דוגמה 184).
F F3–G3–A3–F3–D3–E3–F3–C4–A3–F3–G3–F3 4 הופעות בשתי אוקטבות (F3 ו־F4).
לקריאה נוספת
  • Fux, Johann Joseph. (1725) 1965. Gradus ad Parnassum. Translated and edited by Alfred Mann. New York: W. W. Norton.
הפרק הקודםקונטרפונקט מן הסוג החמישיהפרק הבאהסגנון הקונטרפונקטי של המאה השש־עשרה

תוכן הפרק במאגר התרגום · דיווח על טעות בפרק

משוב

מה דעתך הכללית?

המשוב נשלח ל־Google Forms. כתובת העמוד מצורפת למשוב; מייל הוא לבחירתכם.