טכניקות קצביות במאה העשרים

תרגום לעברית בסיוע בינה מלאכותית מתוך Open Music Theory, גרסה 2. המלל ברישיון CC BY-SA 4.0; הקרדיטים הפרטניים לנכסים נשמרים. לפרק זה טרם הופקה קריינות. פרק המקור הרישיון

רשימת ההאזנה של הפרק הפניות: [1]

מלחינים רבים במאה העשרים הרחיבו את המגוון הקצבי המסורתי של המוזיקה האמנותית המערבית. נדון בתשע טכניקות פחות מסורתיות. הן אינן בהכרח חדשות: רבות היו במוזיקה לא מערבית ואף במערבית לפני 1900, אך מלחינים מערביים השתמשו בהן יותר לאחר מכן.

משקל א־סימטרי

במשקל א־סימטרי התיבה מחולקת לקבוצות לא שוות של פעמות או חלוקות פעמה. המונח אינו מוסכם בכל מקום; יש המכנים זאת משקל מעורב, מורכב או לא איזוכרוני, לצד שמות נוספים. האזינו לדוגמה 1 ב־5/8: פעמה אחת כוללת שלוש שמיניות והשנייה שתיים, כך שנוצרת פעימה ארוכה ואחריה קצרה.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 1. משקל א־סימטרי ב־״Ladies in Their Sensitivities״ של Stephen Sondheim משנת 1979. הפניות: [1]

השיר מן המחזמר Sweeney Todd משנת 1979, שהלחין Stephen Sondheim. תחושת חוסר האיזון של 5/8 מחזקת את מחשבותיו החרדות של משרת הממליץ לאדונו להתגלח, אך מהסס בשל ההבדל במעמדם.

האזינו לדוגמה 2, גם היא ב־5/8. הפעם הסדר הפוך: הפעמה הראשונה מתחלקת לשתי שמיניות והשנייה לשלוש.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 2. משקל א־סימטרי ב־״Aufbruch״ של Rolf Rudin משנת 2008, תיבות 141–149. הפניות: [1]

תיבות 5/8 ניצבות לצד תיבות 3/4 טיפוסיות יותר, ויוצרות מרקם קריאה ומענה בין כלי העץ לכלי המתכת. כלי העץ נשמעים חיים ומשחקיים יותר, וכלי המתכת נחושים ועוצמתיים.

יש משקלים א־סימטריים נוספים שיחידת החלוקה בהם שמינית, כגון 7/8, ‏11/8 ו־13/8. אפשר לזהות את הקבוצות בקורות התווים או בהוראה מפורשת, למשל (2+2+3)/8 או (3+2+2)/8 במקום 7/8.

האזינו לדוגמה 3 ב־13/8, בחלוקה 3+3+3+2+2, החל ב־0:17. נסו לספור עם המוזיקה.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 3. משקל א־סימטרי ב־״Skimbleshanks: The Railway Cat״ של Andrew Lloyd Webber. הפניות: [1]

השיר מן המחזמר Cats משנת 1981, שהלחין Andrew Lloyd Webber. הקטע ב־13/8 היה יכול להיכתב ב־12/8 טיפוסי, אך השמינית הנוספת מחזקת את חיוניות הדמות ומונעת מהמאזין להתייצב בתבנית סדירה.

למשקל א־סימטרי יכולות להיות יחידות אחרות, כגון שש־עשרית או רבע. דוגמאות הן 5/4, ‏7/16 ו־5/2. הקבוצות עדיין לא שוות, גם כשהיחידה משתנה. דוגמה 4 נכתבת תחילה ב־7/4 ואז מחדש ב־7/8.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 4. משקל א־סימטרי ב־״Unsquare Dance״ של רביעיית Dave Brubeck משנת 1961. הפניות: [1]

זהו קטע מתוך Unsquare Dance של רביעיית דייב ברובק, משנת 1961. ריקוד square dance טיפוסי הוא במשקל מרובע, אך ״הריקוד הלא מרובע״ הזה במשקל א־סימטרי ומערער את הציפיות. אפשר לכתוב את המקצב הן ב־7/4 הן ב־7/8 ועדיין לשמוע אותו הדבר.

מוזיקה אמטרית

למוזיקה אמטרית אין משקל שניתן לתפוס. היא עשויה לכלול סימן משקל או להיכתב בלעדיו, ואינה בהכרח מבוצעת בסגנון מטרי קפדני. לתווים עדיין יכולים להיות ערכים קצביים, אך המשכים אינם יוצרים בהכרח תבנית פעמות נתפסת. הטכניקה מאפשרת אלתור ופיסוק אישי ונמצאת בקדנצות סולניות, באלתור חופשי, בשירה גרגוריאנית ובמוזיקה פוסט־טונלית. האזינו לשיר הפוסט־טונלי בדוגמה 5, ללא סימן משקל.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 5. היעדר משקל ב־״The Cage״ של Charles Ives, בערך 1904. הפניות: [1]

The Cage, מסביבות 1904, הוא שיר של המלחין האמריקאי Charles Ives. אופיו האמטרי תומך בתיאור נמר הצועד במתח בכלובו. ללא פולס מטרי קפדני וסימן משקל מפורש, מקצב הפסנתר בלתי סדיר וממחיש את מזג החיה לאחר כליאה ממושכת.

משקל נתפס לעומת משקל כתוב

המשקל הכתוב עשוי להיות שונה מזה הנתפס, ומאזינים שונים עשויים לשמוע משקלים שונים באותו קטע. לפעמים נוצר רושם של מוזיקה ללא משקל או פעמה נתפסים, כמו בדוגמה 6.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 6. משקל נתפס לעומת כתוב בתיבות 1–8 של ״Density 21.5״ של Edgard Varèse משנת 1936. הפניות: [1]

אף ש־Density 21.5, משנת 1936, כתובה במשקל 4/4, המאזין תופס היעדר משקל בגלל סינקופות, חלוקות מיוחדות וקווי תיבה מטושטשים.

במקרים אחרים נתפס משקל שונה מן הכתוב, כמו בדוגמה 7.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 7. המשקל הכתוב שונה מזה הנשמע.

הקטע מרמז על 3/4, כפי שמציינים קווי התיבה המקווקווים, אך כתוב ב־4/4. גם ההדגשות והפתרונות ההרמוניים מחזקים את רושם 3/4.

שינוי משקל

טכניקה זו כוללת כל שינוי משקל. אין לה מגבלות או כללים מחייבים, והיא יכולה להתרחש פעמים רבות, אף מתיבה לתיבה. בדוגמה 8 הרצף הוא 5/8 → 6/8 → 5/8 → 6/8 → 3/8.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 8. שינויי משקל בתיבות 54–60 של ״Libera Me״ מתוך הרקוויאם של Tui St. George Tucker משנת 1995.

זהו צמצום של תיבות 54–60 מתוך Libera Me ברקוויאם של Tui St. George Tucker, משנת 1995. הטקסט מתאר בפחד את יום הדין: בקשה להצלה ממוות נצחי ביום הנורא קודמת למילים שבקטע זה, ״כשהשמים מזדעזעים״. Tucker ממחישה את הכאוס בין היתר באמצעות שינויי משקל, המבטאים את זעזוע השמים בחוסר יציבות מטרית.

גם חלוקת הפעמה עשויה להשתנות מפשוטה למורכבת או להפך, כמו בדוגמה 9.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 9. שינויי משקל בתיבות 10–19 של ״Aegean Festival Overture״ של Andreas Markis משנת 1967, כפי ששמו כתוב במקור. הפניות: [1]

זהו צמצום של תיבות 10–19 ב־Aegean Festival Overture, משנת 1967, מאת Andreas Markis לפי כתיב השם במקור. שינויי משקל נפוצים במוזיקה עממית יוונית, והמלחין משתמש בטכניקה כדי לעורר את הסגנון העממי.

לא בכל שינוי משקל נשמרת חלוקה קבועה. אפשר לשמור את הפעמה ולשנות את חלוקתה; בהמשך נדון בכך במודולציה מטרית. הפניות: [1]

פולימטר

פולימטר הוא ביצוע בו־זמני של שני משקלים או יותר. הוא נפוץ ביצירות מודרניסטיות, שנוצרו בערך לאחר 1900. המשקלים יכולים להיות מפורשים, כששני סימני משקל או יותר כתובים, או מרומזים בלבד. דוגמה 10 מציגה תיווי מפורש.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 10. פולימטר ב־״Aratáskor״, שיר הקציר, של Béla Bartók משנת 1931. הפניות: [1]

דוגמה 10 מציגה את Ara táskor, ״שיר קציר״, משנת 1931, שכתב Béla Bartók לשני כינורות. החל בתיבה 11 הוא משתמש ביותר ממשקל אחד בו־זמנית. Bartók הושפע מאוד ממוזיקה עממית והשתמש בפולימטר כדי לחקות את סגנונה.

דוגמה 11 מציגה פולימטר מרומז.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 11. פולימטר בפרק השני של רביעיית המיתרים ב־F מז׳ור של Maurice Ravel ‏(1902 לפי המקור). הפניות: [1]

בפרק השני של רביעיית המיתרים ב־F מז׳ור של Ravel, שהמקור מתארך ל־1902, המשקל הכתוב הוא 6/8 אך משתמעת גם מלודיה ב־3/4. בשבע התיבות הראשונות הכינור הראשון והצ׳לו מרמזים על 3/4; הכינור השני והוויולה מתחלפים בכל תיבה בין 6/8 ל־3/4 מרומז. החל בתיבה 8 שני הכלים הנמוכים מנגנים במשקל הכתוב, ושני הגבוהים מרמזים על 3/4.

אפשר לפרש פולימטר מרומז גם כדיסוננס קיבוץ. לדיון מעמיק עיינו בפרק ״דיסוננס מטרי״. הפניות: [1]

מודולציה מטרית

מודולציה מטרית מחליקה שינויי טמפו חדים באמצעות חלוקות או קבוצות פעמות בטמפו הראשון, שמשכן מתאים למשכים בטמפו החדש. [1] כך השינוי כמעט אינו מורגש ומזוהה רק בדיעבד. בדרך כלל מסמנים מעל התווים שוויון בין ערכי תווים. בדוגמה 12 הוא מתרחש בתיבה 4. הפניות: [1]

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 12. מודולציה מטרית שבה חלוקת הפעמה נשמרת.

השמינית נשארת זהה במעבר בין 3/4 ל־9/8. שמירת החלוקה היא דרך אחת למודולציה מטרית.

בחנו כעת את דוגמה 13.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 13. מודולציה מטרית שבה הפעמה נשמרת.

פעמת הרבע במשקל הראשון הופכת לרבע מנוקד במשקל החדש. לכן חלוקת השמיניות נעשית מהירה יותר.

בדוגמה 14 מופיעות מודולציות מטריות בהקשר ״Canaries״ של Elliott Carter.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 14. מודולציה מטרית בתיבות 1–24 של ״Canaries״ מתוך ״8 Pieces for 4 Timpani״ של Elliott Carter משנת 1949. הפניות: [1]

Carter מוכר במודולציות המטריות שלו. שש תיבות לפני הסיום בדוגמה הוא מכין מעבר ל־3/8 באמצעות שלישיות בתיבת 3/4 הקודמת. כך תיבת 3/8 נשמעת כהמשך השלישייה ולא כשינוי משקל, והמעבר חלק. בהמשך הוא משתמש בתיבת 3/8 למעבר אל 3/4 תוך שמירת השמינית, ושוב יוצר מעבר חלק.

תיווי ציר זמן

תיווי זה משתמש בשניות במקום בקווי תיבה ובמשקלים מסורתיים. הזמן מוצג בקבוצות לא שוות או ברשת שווה, ולעיתים נוצרת תחושת היעדר משקל. אפשר לשלבו בתיווי גרפי, שבו גבהים ומשכים מסומנים בסמלים לא מקובלים; ראו דוגמה 15.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 15. תיווי ציר זמן ב־״Threnody for the Victims of Hiroshima״ של Krzysztof Penderecki משנת 1960. הפניות: [1]

Threnody for the Victims of Hiroshima, משנת 1960, נכתבה בידי Krzystof Penderecki. תחילה נקראה ״8′37″״, ובהמשך שמה שונה לקינה; לפי המקור, ב־1964 הוקדשה לקורבנות הפצצת הירושימה. תיווי ציר הזמן, התיווי הגרפי וטכניקות המיתרים המורחבות יוצרים כאוס צורם המעלה אסוציאציות תוכניתיות של אזעקות וצעקות.

דוגמה 16 מציגה מערכת אחת מעמוד 9 של הקינה.

דוגמה 16. תיווי ציר זמן מן הקינה לקורבנות הירושימה, עמוד 9.

הזמן מחולק באופן לא שווה: קטע של 10 שניות, אחריו 7, ואז 10 ו־5 שניות.

דוגמה 17 מציגה ציר זמן ברשת שווה.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 17. תיווי ציר זמן ב־״Water Walk for Solo Television Performer״ של John Cage משנת 1959. הפניות: [1]

היצירה של John Cage הושמעה לראשונה בתוכנית ״Lascia o Raddoppia״ במילאנו ב־1959. היא דורשת 34 חפצים וקלטת מוקלטת בערוץ יחיד. רוב החפצים קשורים למים, כגון אמבטיה, ברווז גומי וקוביות קרח. נדרשים גם חמישה מקלטי רדיו ופסנתר כנף.

דוגמה 18 מציגה מערכת אחת מעמוד 1 של היצירה.

דוגמה 18. תיווי ציר זמן ב־״Water Walk for Solo Television Performer״, משנת 1959, עמוד 1.

ציר הזמן מחולק במרווחים שווים של חמש שניות.

תווים בקורות מניפה

קורות מניפה מציינות שינוי הדרגתי במהירות התווים תחת קורה אחת. ערך ארוך יותר של התו האחרון ביחס לראשון מציין האטה, וקצר יותר מציין האצה. ראו דוגמה 19.

דוגמה 19. תווים בקורות מניפה.

השורה הראשונה מציגה האצה והשנייה האטה. זו טכניקה מורחבת הנפוצה ביצירות עכשוויות, לעיתים בקדנצות סולניות וביצירות אמטריות. בגלל האופי הלא צפוי של שינוי המהירות, היא אינה נפוצה ביצירות שמשקלן קפדני.

אוסטינטו

אוסטינטו הוא רעיון קצבי או רעיון בעל גובה צליל החוזר בתיבה אחת או בכמה תיבות. האזינו לדוגמה 20, מן הדוגמאות המוכרות ביותר.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 20. אוסטינטו בתיבות 1–16 של ״Mars, the Bringer of War״ של Gustav Holst, עם שנת 1918 המצוינת במקור. הפניות: [1]

״Mars, the Bringer of War״ הוא הפרק הראשון של סוויטת ״The Planets״ מאת Gustav Holst, יצירה תוכנית שכל פרק בה נקרא על שם כוכב לכת. האוסטינטו יוצר אווירה מאיימת וצבאית ומחזק את אופיו המלחמתי של האל הרומי Mars, שעל שמו נקרא כוכב הלכת.

• משקל א־סימטרי: lcsproductions.net. הפניות: [1]
• מבוא למשקלים א־סימטריים: Ash Stemke. הפניות: [1]
• משקל מורכב וא־סימטרי: learnmusictheory.net. הפניות: [1]
• יצירת תנועה מעניינת בשינויי סימני משקל: David Bawiec. הפניות: [1]
• קצב ומשקל מתקדמים, משקל נתפס לעומת כתוב: Frank Koonce. הפניות: [1]
• שירים המשתמשים בפולימטר ובפוליריתמיקה: David Bennett. הפניות: [1]
• מבוא למודולציה מטרית: Philippe Macnab-Seguin. הפניות: [1]
• מודולציה מטרית: Beyond Music Theory. הפניות: [1]
• קורות מניפה: Steinberg.org. הפניות: [1]
• אוסטינטו: Music Theory Academy. הפניות: [1]

• מיומנויות שמיעה בקצב ובמשקל מתקדמים (.pdf). הפניות: [1]

1. מטלות נוספות יתווספו בהמשך במקור.

הערת עריכה: במקור Mars מתואר כפרק הרביעי של The Planets. תוקן כאן לפרק הראשון, בהתאם לחומר הלימוד של התזמורת הסימפונית של לונדון. שנת 1918 מתייחסת לביצוע הראשון של הסוויטה; הכתיבה נעשתה בשנים 1914–1916. כתיבי Sweeney Todd ו־Skimbleshanks תוקנו כשגיאות דפוס בשמות. מקור: LSO מקור: אתר Gustav Holst