הלחנה בסגנון בס רציף | תאוריית המוזיקה הפתוחה

בס רציף (basso continuo; באיטלקית ״בס מתמשך״) הוא, בעיקרו, גרסה אקורדית של קונטרפונקט מן הסוג הראשון. במקום לחבר קו יחיד מעל קנטוס פירמוס, מחברים רצף אקורדים המנוגנים ביד ימין מעל קו בס המנוגן ביד שמאל. כתיבה בסגנון זה, המכונה גם מימוש בס ממוספר (realizing a figured bass), אינה מתמקדת בעיצוב המלודיה, אלא בשימוש באקורדים הנכונים ובהולכת קולות חלקה ככל האפשר. לכן זהו מקום פשוט להתחיל להתמודד עם ״הבעיות המוזיקליות היסודיות״ העולות משילוב יותר משני קווים.

סידור צלילי האקורד

בכתיבה קפדנית לכלי מקלדת יש ארבעה קולות: הבס, שבדרך כלל נתון בתרגיל בס רציף, ושלושה קולות עליונים (upper voices) — המלודיה או הסופרן (soprano), האלט (alto) והטנור (tenor), מן הגבוה לנמוך. מכיוון שכל שלושת העליונים מנוגנים ביד אחת, המרחק בין הקול הגבוה לנמוך מביניהם לעולם לא יעלה על אוקטבה.

למלודיה יש תמיד גבעול הפונה מעלה. האלט והטנור חולקים גבעול הפונה מטה. אם האלט והטנור חולקים תו, יהיה לו גבעול יחיד כלפי מטה; ראו תיבה 1 בדוגמה. אם המלודיה והאלט חולקים תו, לראש התו יהיו שני גבעולים; ראו תיבה 4.

בבחירת הצלילים לקולות העליונים, השתמשו בבס ובספרות כדי לקבוע את מחלקות גובה הצליל שבאקורד. במימוש בס בלתי ממוספר יש לקבוע ספרות מתאימות לפני המימוש. אם באקורד ארבעה צלילים, השתמשו בכל אחד מהם פעם אחת, כולל הבס; חריגים יפורטו בהמשך. אם יש בו שלוש מחלקות גובה צליל, למשל באקורד משולש, השתמשו בכל אחת פעם אחת והכפילו (double) אחת מהן לפי העקרונות הבאים:

בסימון 6/4, 5/3, או באקורד אחר של קווינטה, הכפילו את מחלקת גובה הצליל של הבס.
בסימון 6/3, אם הבס הוא דרגת סולם קבועה (fixed scale degree) — do, re, fa או sol — הכפילו את מחלקת גובה הצליל של הבס.
בסימון 6/3, אם הבס הוא דרגת סולם משתנה (variable scale degree) — mi/me, la/le או ti/te — או צליל ששונה כרומטית, הכפילו אחד מן הקולות העליונים באוקטבה או בפרימה.
ככלל, אין להכפיל דרגת סולם משתנה או צליל ששונה כרומטית.

אם האקורד מסודר נכון, כלומר כולל את מחלקות גובה הצליל וההכפלות הנכונות, שני עקרונות עיקריים יבטיחו ברוב המקרים קונטרפונקט טוב בין הקולות:

חוק הדרך הקצרה ביותר (law of the shortest way), מונח שטבע המלחין ארנולד שנברג: הניעו כל קול מעט ככל האפשר. העדיפו חזרה על פני צעד, צעד על פני קפיצה, וקפיצה בקול אחד בכל פעם על פני קפיצות בכמה קולות יחד.
הניעו את יד ימין בתנועה מנוגדת או אלכסונית ביחס לבס. עם זאת, כשהבס קופץ בקוורטה או בקווינטה, אפשר להתעלם מכלל זה.

במקרים מסוימים אי אפשר לקיים את הכללים במלואם, למשל כשצריך לפתור דיסוננס פונקציונלי או כשהמלודיה אינה מאפשרת זאת; שני המקרים יידונו בהמשך. בכל המקרים הקפידו על הדברים הבאים:

אין קווינטות או אוקטבות מקבילות בין שום זוג קולות.
אין קווינטות או אוקטבות עוקבות בתנועה מנוגדת בין הקולות החיצוניים.
אין להגיע לאוקטבה בין הקולות החיצוניים בתנועה דומה, אלא אם המלודיה נעה בצעד. כל יתר הקווינטות והאוקטבות הישירות או הנסתרות מותרות.

הערת המהדורה העברית: ההוראות הן למסגרת הקפדנית של הספר. ״דרגות קבועות״ ו״משתנות״ מתייחסות כאן לדרגות בשיטת הדו היחסי ולהבדלים בין מז׳ור ומינור, ולא לדו מוחלט או להגדרה כללית של צלילים יציבים. הכפלה היא של מחלקת גובה צליל, ולכן יכולה להיות באוקטבות שונות. גם כאשר אין התמקדות בעיצוב המלודיה, נכתב בפועל קול עליון מלודי; אין הכוונה שאין מלודיה במרקם.

הרחבה מגרסה 2 — בטא: ההסברים והוראות דפי העבודה שלהלן נבדקו מול המקור. דוגמאות התווים בדפי העבודה נשמרו במקורן; כותרותיהם באנגלית. קישורי השמע ושירותי החוץ טרם אומתו במלואם. הרחבה זו מיועדת למהדורת הקריאה וטרם נכללת בספר השמע.

כתיבה בארבעה קולות לזמרים: השלמה מגרסה 2

מקור: Samuel Brady ו־Chelsey Hamm, אקורדים בסגנון SATB, גרסה 2. ההשלמה מתרגמת את ששת תחומי הכללים בפרק. שבעת איורי המקור נשמרים ללא שינוי וברישיונם הפרטני, המפורט ליד כל איור ובסוף ההשלמה.

הבחנת המהדורה בין מסגרות הכתיבה: הפרק הקיים עוסק במימוש בס רציף לכלי מקלדת, ובו שלושת הקולות העליונים מיועדים ליד אחת. ההשלמה שלהלן עוסקת בארבעה קולות במתכונת מקהלה, עם חלוקה אחרת לחמשות וכללי פריסה משלה. אין להחיל אוטומטית את הוראות החמשות והגבעולים של מסגרת אחת על האחרת.

תאורטיקנים מפשטים לעיתים יצירות לארבעה תפקידים, או קולות, כדי להבהיר את תוכנן ההרמוני. כתיבה זו מכונה סגנון SATB, על שם ארבעת תפקידי המקהלה: סופרן (soprano, S), אלט (alto, A), טנור (tenor, T) ובס (bass, B). בבניית אקורד בכתיבת SATB קפדנית נהוג להתחשב בשישה תחומים: כיוון גבעולי התווים, בניית האקורד, מנעד, פריסה, חילוף קולות והכפלה. אלה יסודות להמשך לימוד הקונטרפונקט והכתיבה בקולות.

1. כיוון גבעולי התווים

במערכת שתי חמשות של SATB הסופרן והאלט נכתבים במפתח סול בחמשה העליונה, והטנור והבס במפתח פה בחמשה התחתונה. גבעולי הסופרן והטנור פונים מעלה; גבעולי האלט והבס פונים מטה. החלפת כיווניהם נחשבת שגיאת תיווי במסגרת זו. דוגמה 1 במקור מציגה כיווני גבעולים שגויים ואחריהם את התיקון.

דוגמה 1: כיווני גבעולים שגויים ותיקונם. Megan Lavengood; CC BY–NC–SA 4.0, לשימוש לא־מסחרי; איור המקור ללא שינוי.

2. בניית האקורד

בדקו בכל אקורד את התווים ואת סימני ההיתק הנכונים, וודאו שאין בו תווי אקורד חסרים. בדוגמה 2 במקור נוספו בטעות סימני היתק לשני גבהי צליל; הסרתם יוצרת אקורד משולש מוקטן על B בהיפוך ראשון.

הבס צריך תמיד להתאים להיפוך שמציינות ספרות הבס לצד המספר הרומי. סדר התווים העליונים יכול להשתנות: אין בהכרח סידור נכון יחיד לאותו אקורד.

דוגמה 2: בניית אקורד שגויה ותיקונה. Megan Lavengood; CC BY–NC–SA 4.0, לשימוש לא־מסחרי; איור המקור ללא שינוי.

3. מנעד

המקור מציג את המנעד המקובל לכל קול במסגרת התרגול:

קול	גבול תחתון	גבול עליון
סופרן	C4	G5
אלט	G3	D5
טנור	C3	G4
בס	F2	D4

דוגמה 3: מנעדי ארבעת הקולות. Megan Lavengood; CC BY–NC–SA 4.0, לשימוש לא־מסחרי; איור המקור ללא שינוי.

בדוגמה 4 במקור תווי הסופרן והבס חורגים מהמנעד. התיקון מעביר את הסופרן אוקטבה מטה ואת הבס אוקטבה מעלה.

הבהרת המהדורה: אלה גבולות הלימוד הנתונים בפרק, ולא תיאור של מלוא יכולתו של כל זמר. מספרי האוקטבות ושמות התווים נשמרו מן המקור.

דוגמה 4: חריגה ממנעד ותיקונה. Megan Lavengood; CC BY–NC–SA 4.0, לשימוש לא־מסחרי; איור המקור ללא שינוי.

4. פריסה

המרחק בין קולות עליונים סמוכים — סופרן ואלט, או אלט וטנור — לא יעלה על אוקטבה. המרחק בין הטנור לבס לא יעלה על דואודצימה, מרווח שמספרו 12. שגיאת פריסה שכיחה נמצאת בין אלט לטנור, משום שהם כתובים במפתחות שונים. דוגמת הפריסה במקור מציגה תחילה מרחק גדול מאוקטבה בין סופרן לאלט וגם בין אלט לטנור, ואחר כך גרסה מתוקנת.

הערת מספור במקור: דוגמת הפריסה מסומנת ״15״ בין דוגמאות 4 ו־6. זו קפיצת מספור במקור, ולא הפניה לדוגמה חסרה שהושלמה בתרגום.

דוגמת הפריסה: מרחקים שגויים בין קולות ותיקונם; במקור מסומנת 15. Megan Lavengood; CC BY–NC–SA 4.0, לשימוש לא־מסחרי; איור המקור ללא שינוי.

5. חילוף קולות

אין לחצות את סדר הקולות: הסופרן צריך להיות גבוה מהאלט, האלט גבוה מהטנור והטנור גבוה מהבס. בדוגמה 6 במקור האלט והטנור מחליפים את סדר גובהם; גם שגיאה זו שכיחה במיוחד בין שני הקולות האלה.

דוגמה 6: חילוף בין אלט לטנור ותיקונו. Megan Lavengood; CC BY–NC–SA 4.0, לשימוש לא־מסחרי; איור המקור ללא שינוי.

6. הכפלה

באקורד משולש מכפילים בדרך כלל אחד מתווי האקורד בקול עליון כדי להשלים ארבעה קולות; במסגרת המבוא הזה מצוין שזהו בדרך כלל תו הבס. עם זאת, אין להכפיל את הצליל המוביל. גם צלילי נטייה אחרים, כגון ספטימת האקורד, אינם מוכפלים במסגרת הכללים הנתונים. באקורד ספטימה מלא אין צורך בהכפלה, מפני שיש בו ארבעה תווים, אחד לכל קול. דוגמה 7 במקור מציגה תחילה הכפלה שגויה של הצליל המוביל ואחריה סידור מתוקן.

הבהרת תחום של המהדורה: הוראות אלה שייכות למבוא לכתיבת SATB קפדנית. כללי הכפלה מפורטים וחריגים תלויי־הקשר נדונים בפרקי הולכת הקולות. בפרט, ההוראה הכללית ״בדרך כלל מכפילים את הבס״ אינה מחליפה את ההבחנות המפורטות שכבר ניתנו בפרק הקיים למימוש מקלדת.

דוגמה 7: הכפלת צליל מוביל ותיקונה. Megan Lavengood; CC BY–NC–SA 4.0, לשימוש לא־מסחרי; איור המקור ללא שינוי.

תרגול ורישיונות המדיה

במקום רשימת מטלות, פרק המקור מציג בשלב זה הודעה שדפי התרגול יתווספו בהמשך. לכן לא צורפו תרגילים משוערים ולא הומצא דף עבודה.

שבעת האיורים מאת Megan Lavengood נשמרו ללא שינוי, וכל אחד ממשיך להיות כפוף ל־CC BY–NC–SA 4.0, הכולל הגבלה לשימוש לא־מסחרי. זהו חריג פרטני לרישיון המלל: אין לפרש את CC BY–SA של הטקסט כרישוי מחדש של האיורים. הכיתובים העבריים מוצגים לצד האיורים המקוריים. פרק המקור וייחוסיו והנחיות Creative Commons לשילוב יצירות באוסף מספקים את פרטי הייחוס והרישוי.

קרדיט ורישיון: מלל הפרק מאת Samuel Brady ו־Chelsey Hamm במסגרת Open Music Theory, CC BY–SA 4.0, בכפוף לחריגי רישיון המדיה שצוינו בנפרד. התרגום והערות המהדורה נעשו בסיוע AI; אינם הגהה מקצועית אנושית עצמאית.