תאוריית המוזיקה הפתוחהOPEN MUSIC THEORY · המהדורה העברית
צורה

פריודה מורכבת

מהדורה עברית · בטא

הפריודה המורכבת (compound period), הנקראת גם פריודה בת 16 תיבות משום שצורתה הטיפוסית היא באורך 16 תיבות, בנויה משני נושאים במקום משתי פראזות. כמו בפריודה בת שמונה תיבות, שני חצאי הפריודה המורכבת מבטאים תפקיד פותח ותפקיד עונה. כדי להבחין ביניהם לבין הפראזות הקטנות, נקרא להם ״יחידה פותחת גדולה״ ו״יחידה עונה גדולה״.

טיפוסי הנושא של שני חצאי הפריודה המורכבת חייבים להתאים לתפקיד הפותח ולתפקיד העונה. לכן:

  • הפראזה הראשונה של היחידה הפותחת הגדולה, בדרך כלל בת ארבע תיבות, תפעל כרעיון בסיסי: פראזת הצגה, פראזה פותחת או רעיון בסיסי מורכב.
  • החצי המסיים, שגם הוא בדרך כלל בן ארבע תיבות, יפעל כרעיון מנוגד ויהיה תמיד פראזת המשך.
  • היחידה העונה הגדולה אמורה להחזיר את הרעיון הבסיסי מן הנושא הראשון, לעיתים קרובות בצורה מגוונת, והרעיון המנוגד המסיים שלה יסתיים בקדנצה חזקה.

דרישות תפקודיות אלה נוטות ליצור שלושה טיפוסים של פריודה מורכבת.

פריודה מורכבת הבנויה משני משפטים מוזיקליים

לשני המשפטים המוזיקליים בפריודה המורכבת יהיה אותו רעיון בסיסי, וכל אחד מהם יבטא תפקיד הצגה. במשפט הראשון, אחרי ההצגה מופיע המשך המסתיים בקדנצה חלשה. במשפט השני ההמשך מגיע לשיאו בקדנצה חזקה, לרוב PAC.

פריודה מורכבת: שני משפטים מוזיקליים, הראשון מסתיים בקדנצה חלשה והשני בחזקה

מוצרט, סונטה לפסנתר ב־D מז׳ור, K. 284, פרק שני: פריודה מורכבת משני משפטים מוזיקליים
פריודה מורכבת — משפט מוזיקלי ומשפט מוזיקלי: מוצרט, סונטה לפסנתר ב־D מז׳ור, K. 284, פרק שני, תיבות 1–16

הערת המהדורה העברית: בכיתוב המקורי נכתב ״תיבות 1–8״, אך האיור המצורף מציג תיבות 1–16. הכיתוב תוקן בהתאם לאיור.

היחידה הפותחת הגדולה בנויה כמשפט מוזיקלי שהרעיון הבסיסי שלו הוא הצגה, והרעיון המנוגד שלו הוא המשך. אחרי HC בתיבה 8, הפראזה הבאה מציגה מחדש, בצורה מגוונת, את הרעיון הבסיסי בעל תפקיד ההצגה. ארבע התיבות האחרונות מגיעות לשיאן ב־PAC.

פריודה מורכבת הבנויה משני נושאים היברידיים

אם הפראזה הראשונה היא פראזה פותחת ולא פראזת הצגה, היחידה הפותחת בת שמונה התיבות תהיה נושא היברידי מן הטיפוס ״פראזה פותחת והמשך״.

פריודה מורכבת: שני נושאים היברידיים מטיפוס 1

מוצרט, סונטה לפסנתר ב־F מז׳ור, K. 332, פרק ראשון, תיבות 41–56: פריודה מורכבת משני נושאים היברידיים מטיפוס 1
פריודה מורכבת — טיפוס היברידי 1 וטיפוס היברידי 1: מוצרט, סונטה לפסנתר ב־F מז׳ור, K. 332, פרק ראשון, תיבות 41–56

בדוגמה זו היחידה הפותחת הגדולה מתחילה בפראזה פותחת קטנה, בתיבות 41–44, הפועלת כרעיון בסיסי. ביחידה העונה הגדולה רעיון בסיסי זה חוזר בצורה מגוונת, בתיבות 49–52.

לעומת זאת, אם הפראזה הראשונה היא ״רעיון בסיסי מורכב״, היחידה הפותחת הגדולה תהיה נושא היברידי מטיפוס 3: רעיון בסיסי מורכב והמשך. טיפוס זה של פריודה מורכבת דומה מאוד לטיפוס הקודם. ההבדל היחיד הוא שהפראזה הראשונה אינה מסתיימת בקדנצה, ולכן פתיחת הנושא מקבלת אופי פחות הדוק.

פריודה מורכבת: שני נושאים היברידיים מטיפוס 3, המתחילים ברעיון בסיסי מורכב


הרחבה מגרסה 2 — בטא: ההסברים והוראות דפי העבודה שלהלן נבדקו מול המקור. דוגמאות התווים בדפי העבודה נשמרו במקורן; כותרותיהם באנגלית. קישורי השמע ושירותי החוץ טרם אומתו במלואם. הרחבה זו מיועדת למהדורת הקריאה וטרם נכללת בספר השמע.

הרחבה מגרסה 2: צורות מורכבות וצורות ייחודיות

מקור ההרחבה: The Phrase, Archetypes, and Unique Forms מאת John Peterson.

פריודה מורכבת הבנויה משני משפטים

מכיוון שמשפט מוזיקלי הוא פראזה אחת ופריודה בנויה משתי פראזות, פריודה יכולה להיות בנויה משני משפטים מוזיקליים. כאשר צורה אחת מכילה צורות קטנות יותר, מתקבלת צורה מורכבת (compound form).

דוגמה 13: פריודה מורכבת במינואט ב־G מז׳ור מאת Christian Petzold ‏(0:00–0:25): תרשים המקור, הקלטה.

דוגמה 13 דומה לפריודה מפני שהפראזה הראשונה, הפותחת, מסתיימת בחצי קדנצה; הפראזה השנייה, העונה, מסתיימת ב־PAC חזקה יותר. דפוס קדנציאלי חלש–חזק משמר את תחושת ה״שאלה ותשובה״ או ״היגד בלתי מושלם והשלמתו״ האופיינית לפריודה.

שתי הפראזות הן גם משפטים מוזיקליים: בארבע התיבות הראשונות של כל פראזה מופיעה הצגה ובארבע האחרונות המשך.

צורות ייחודיות ברמת הפראזה

צורות ייחודיות — שאינן מתייחסות בבירור לארכיטיפ — שכיחות לא פחות מן המשפט והפריודה. גם בקטעים כאלה אפשר לערוך ניתוח חלוקה ליחידות. מותר להשתמש בתוויות בגמישות, ומותר לוותר עליהן כאשר אינן תורמות לפרשנות.

דוגמה 14: צורה ייחודית ברמת הפראזה אצל Fanny Hensel, ‏Abendbild ‏(0:00–0:40): תרשים המקור, הקלטה. התרשים מציג דרך אפשרית להחיל תוויות נבחרות על מקטעי הפראזה בת 13 התיבות.

דף עבודה 2: ניתוח ארכיטיפים וצורות ייחודיות

המקור: PDF בן 8 עמודים, קובץ DOCX, רשימת השמעה.

הוראות

  1. חזרו על תכונות המשפט הארכיטיפי, הפריודה והצורות הייחודיות בעמוד המקור.
  2. בכל קטע שבעמודים הבאים:
  3. זהו את כל הקדנצות;
  4. ערכו ניתוח חלוקה ליחידות המציג את רמת הרעיון.
  5. רק אם הקטע הוא פריודה, משפט מוזיקלי או פריודה מורכבת, ציירו תרשים צורה מלא במקום שמתחתיו. אחרת השאירו את המקום ריק.
  6. ערכו ניתוח הרמוני על גבי התווים רק בקטעים שבהם נדרש הדבר.

חמשת הקטעים

  1. Mozart, קונצ׳רטו לפסנתר K. 482, פרק שלישי, תיבות 1–16.
  2. Josephine Lang, ‏Traumbild, תיבות 8–15. הקטע המודפס מתחיל ב־0:14; החלק לניתוח נשמע ב־0:24–0:48. ההקלטה היא לקול ולפסנתר בלבד, ללא צ׳לו. ניתוח הרמוני לפי הנחיית המורה; הקטע כולל טוניקיזציה.
  3. Joseph Bologne, רביעיית מיתרים מס׳ 4, פרק ראשון, תיבות 1–9. ניתוח הרמוני לפי הנחיית המורה; הקטע דיאטוני כולו.
  4. Robert W. Smith, ‏The Second Storm, תיבות 9–16. הדוגמה אינה ברשימת ההשמעה של דף העבודה; יש להשתמש בקישור זה ולעקוב מ־0:24 עד 0:47.
  5. Mozart, קונצ׳רטו לבסון, פרק שני, תיבות 1–3. ניתוח הרמוני לפי הנחיית המורה; הקטע דיאטוני כולו.

התווים ושטחי התרשימים נשארים ב־PDF הרשמי ולא הועתקו.

מונח מן המקור

צורה מורכבת: צורה הבנויה מצורות קטנות יותר; למשל, פריודה הבנויה משני משפטים מוזיקליים, או צורה תלת־חלקית שאחד מחלקיה בנוי כצורה דו־חלקית.

תרשים Hensel אינו נושא הצהרת רישיון פרטנית ברורה ברשימת המדיה של המקור ולכן נשאר קישור בלבד. קישורי ההשמעה לא אומתו בניגון. הטקסט: John Peterson ואנשי Open Music Theory, ברישיון CC BY-SA 4.0; התרגום והבדיקה העצמית נעשו בסיוע בינה מלאכותית.

תוכן הפרק במאגר התרגום · דיווח על טעות בפרק

משוב

מה דעתך הכללית?

המשוב נשלח ל־Google Forms. כתובת העמוד מצורפת למשוב; מייל הוא לבחירתכם.