גובה צליל ומחלקת גובה צליל

טונליות היא מערכת טעונה מאוד, שבה דרגות הסולם מקבלות מעין משיכה מגנטית או כוח כבידה אל צלילים אחרים. בטונליות C מז׳ור, B בקר נמשך לטוניקה C, שאר צלילי אקורד הדומיננטה המשולש נמשכים לאקורד הטוניקה, וגם לדרגות האחרות יש תפקידים. איות חשוב ביותר בטונליות של תקופת הפרקטיקה המקובלת: A♭, כדרגה 6 מונמכת, מוביל ל־G; אך G♯, כדרגה 5 מוגבהת, מוביל ל־A. ביסוד ״דרגת סולם״ ו״איות״ עומדים שני מושגים חשובים שישפיעו על לימוד המוזיקה הפוסט־טונלית.

שקילות אוקטבית

״דרגת סולם״ מרמזת על שקילות בין גבהי צליל בעלי אותו איות, הנמצאים במרחק של מספר כלשהו של אוקטבות. C4 שקול ל־C3 ול־C9, וכן הלאה. לכן במושג דרגת הסולם טמון רעיון השקילות האוקטבית (octave equivalence).

שקילות אנהרמונית

אף ששקילות אוקטבית מרכזית להבנתנו את המוזיקה הטונלית, שקילות אנהרמונית (enharmonic equivalence) לרוב אינה כזאת. בטונליות C מז׳ור, A♭ ו־G♯ אינם שקולים, אף שבמנותק מן ההקשר הם נשמעים זהים. האיות מציין לעיתים קרובות נטייה: A♭ יורד ל־G, ו־G♯ עולה ל־A.

במוזיקה פוסט־טונלית מניחים לעיתים קרובות שקילות אנהרמונית, עם חריגים כמובן. מכיוון שמלחינים רבים כבר לא חשו מוגבלים בידי מרכז טונלי, יחסי המשיכה בין הצלילים המוכרים ממוזיקה טונלית אינם חשובים באותו אופן. לכן אפשר להתייחס ל־A♭ ול־G♯ כייצוגים של אותו הדבר.

גובה צליל

גבהי צליל (pitches) הם צלילים מובחנים בעלי תדרים מסוימים. מושג גובה הצליל אינו מניח אפוא שקילות אוקטבית. C4 הוא גובה צליל, ואינו אותו גובה צליל כמו C3.

מחלקת גובה צליל

מחלקות גובה צליל (pitch classes) הן גבהי צליל תחת שקילות אוקטבית, שגם מאויתים באותו אופן. A4, A3, A2 וכן הלאה שייכים כולם למחלקת גובה הצליל A.

מרחב גובה הצליל (pitch space)

סימון במספרים שלמים

בניתוח מוזיקה פוסט־טונלית שבה מתאים להניח שקילות אוקטבית ואנהרמונית, אפשר לייצג מחלקות גובה צליל במספרים שלמים. כל צלילי C וכל צליל השקול להם אנהרמונית, למשל B♯, הם מחלקה 0. כל צלילי C♯ וכל צליל השקול להם אנהרמונית, למשל D♭, הם מחלקה 1. וכן הלאה: C = 0, C♯ = 1, D = 2, D♯ = 3, E = 4, F = 5, F♯ = 6, G = 7, G♯ = 8, A = 9, B♭ = 10 (T), B = 11 (E).

אפשר להמחיש בקלות סוג זה של מחלקות גובה צליל, המניח שקילות אוקטבית ואנהרמונית, בתרשים דמוי לוח שעון כמו זה שלהלן.

מרחב מחלקות גובה הצליל (pitch-class space)

הסתייגות

המוזיקה הפוסט־טונלית מגוונת מאוד. למלחינים סגנונות הלחנה אישיים, מטרות אסתטיות ותפיסות ייחודיות של גובה הצליל. פירוש הדבר שיש לגשת ליצירה בגמישות. למשל, מכיוון שהמוזיקה של דביסי היא מעין־טונלית, לעיתים קרובות מועיל לבחון אותה בלי להניח שקילות אנהרמונית; אך לפעמים דווקא כן. בניתוח מוזיקה זו עליכם להסתמך על האינטואיציות המוזיקליות שלכם, ולהיות מוכנים גם לבחון את גובה הצליל ביצירות מכמה נקודות מבט, עד שתמצאו את המתאימה ביותר בעיניכם.