אקורדי קישוט בג׳אז
תרגום לעברית בסיוע בינה מלאכותית מתוך Open Music Theory, גרסה 2. המלל ברישיון CC BY-SA 4.0; הקרדיטים הפרטניים לנכסים נשמרים. לפרק זה טרם הופקה קריינות. פרק המקור הרישיון
Megan Lavengood
עיקרי הדברים
לעיתים מבצעי ג׳אז מוסיפים הרמוניות חדשות למהלך אקורדים קיים. הפרק מסכם דרכים נפוצות להוספה כזאת.
- כדי להוסיף אקורד יש לשנות את הקצב ההרמוני של המהלך.
- אפשר להוסיף לפני אקורד את V⁷ השניוני שלו.
- אפשר לקשט אקורד באיכות דומיננטית באמצעות ii⁷ שניוני, כמו בסכמת ii–V–I. הקדמת אקורד mi7 או ø7 ששורשו קווינטה מעל הדומיננטה יוצרת תחושת ii–V.
- ספטאקורדים מוקטנים בעלי צליל משותף, CT°⁷, יוצרים תנועת שכנים בקולות המקשטים את האקורד. שורש אקורד הפתרון נשמר תמיד כצליל ב־CT°⁷, ומכאן שמו. לפרטים על שימושו במוזיקה קלאסית מערבית, עיינו בפרק על אקורדים בעלי צליל משותף. הפניות: [1]
מבצעי ג׳אז שואפים לעיתים קרובות להוסיף פרשנות אישית לסטנדרטים קיימים. פרק זה והבא בוחנים דרכים לאלתר באמצעות קישוט ההרמוניה. לפעמים מחליפים אקורד באחר, כפי שיוסבר בפרק ״החלפות אקורדים״. בפעמים אחרות מוסיפים הרמוניה חדשה, כך שמספר האקורדים במהלך גדל. ההרמוניות החדשות מקשטות אקורדים קיימים. בהוספת הרמוניות קישוט כאלה עוסק הפרק הנוכחי. הפניות: [1]
נשתמש בתיבות הפתיחה של ״Mood Indigo״ מאת Duke Ellington משנת 1930 ונוסיף להן אקורדי קישוט. היכרות עם המנגינה תקל על הבנת הדיון. האזינו לפרשנותו של Louis Armstrong ועקבו אחר אקורדי ארבע התיבות הראשונות המובאים כאן.
אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה
דוגמה 1. אקורדי שמונה התיבות הראשונות של ״Mood Indigo״ מאת Duke Ellington. הפניות: [1]
אקורדים שניוניים כקישוט
V⁷ שניוני
אפשר לקשט כל אקורד במהלך באמצעות דומיננטה שניונית המקדימה אותו. בדוגמה 2 מחלקים לשניים את משך אקורד B♭ הפותח, ומחליפים את שתי הפעמות האחרונות ב־V⁷ שניוני המקשט את C⁷ הבא אחריו. עקרונית, אפשר לעשות זאת בכל אקורד במהלך. הפניות: [1]
דוגמה 2. הוספת G⁷ לפני C⁷ יוצרת V שניוני של C, שאינו מופיע במהלך המקורי של ״Mood Indigo״.
אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה
ii⁷ שניוני
הפרק על ii–V–I דן במהלכים שניוניים כאלה בטונליות שאינן הטונליות הראשית. הם מובנים במנגינות ג׳אז רבות, אך המבצע יכול להוסיף גם משלו. לעיתים קרובות אפשר לקשט אקורד דומיננטי באמצעות ii שלו המופיע לפניו, וכך ליצור סכמת ii–V. הפניות: [1]
״Mood Indigo״ מתחיל במהלך B♭–C⁷–Cmi⁷–F⁷–B♭. אפשר לקשט את C⁷ הראשון באמצעות Gmi⁷ המופיע לפניו, וכך ליצור ii–V זמני הממשיך ל־ii–V אחר. מבחינה קצבית מחלקים את משך C⁷ לשניים ומחליפים את המחצית הראשונה ב־ii השניוני. דוגמה 3 מציגה את התוצאה.
דוגמה 3. הוספת Gm⁷ לפני C⁷ יוצרת ii–V ב־F, שאינו מופיע במהלך המקורי של ״Mood Indigo״.
אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה
ספטאקורדים מוקטנים בעלי צליל משותף: CT°⁷
CT°⁷ הוא אקורד הנוצר מהולכת קולות: הוא אינו מבוסס על דרגת סולם מסוימת כמו רוב ההרמוניות, אלא נובע מתבניות קישוט בסיסיות יותר. כאן הקישוט הוא תנועת שכן. כדי ליצור CT°⁷ שומרים את שורש האקורד המקושט כצליל משותף, ומניעים את שאר הקולות בצעד אל צלילי הספטאקורד המוקטן הכולל אותו. דוגמה 4 מבהירה זאת בתיווי.
אפשר להשתמש ב־CT°⁷ להארכת כל אקורד. מבחינה קצבית מכניסים אותו באמצע משך ההרמוניה, כך שההרמוניה המוארכת מופיעה לפניו ואחריו, כמו בדוגמה 4. אפשרות נוספת היא לדלג על ההופעה הראשונית שלה ולהתחיל ישירות ב־CT°⁷. דוגמה 5 מוסיפה את שני הסוגים ל־״Mood Indigo״, שהמלודיה שלו מרמזת במיוחד על קישוטים כאלה. אקורדי CT°⁷ אינם מקבלים כאן מספרים רומיים משלהם: הם אינם משפיעים באופן מהותי על מהלך ההרמוניה בפראזה, אלא מקשטים את סביבתם בצלילים שכנים כרומטיים. הם גם אינם מופיעים בסימוני אקורדים, משום שלעיתים קרובות הם אינם כתובים בדפי מנגינה אלא מאולתרים בביצוע.
אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה
דוגמה 5. CT°⁷ מקשט את B♭ הפותח ונכנס בפעמה 3 של ההרמוניה הנמשכת תו שלם. CT°⁷ נוסף מקשט את C⁷ ודוחה את כניסתו במשך של חצי.
קצב ואקורדי קישוט
הוספת הרמוניה למהלך מחייבת שינוי בקצב ההרמוני. השינוי המדויק תלוי בהקשר המלודי. דוגמה 6 מדגישה את השינויים הדרושים לשילוב כל אקורד קישוט במהלך קיים.
אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה
דוגמה 6. דרכים לשנות את הקצב ההרמוני כדי לשלב הרמוניות קישוט.
אקורדי קישוט בדף מנגינה
כמו החלפות אקורדים, גם קישוטים אינם מיוצגים תמיד באותה דרך בדף מנגינה. הפניות: [1]
- ייתכן שאקורד הקישוט אינו כתוב כלל, והמבצעים מאלתרים את הוספתו בעת הנגינה.
- ייתכן שאקורד הקישוט מובנה במהלך ולכן מופיע בסימוני האקורדים.
- ייתכן שאקורד הקישוט מסומן כהרמוניזציה חלופית ומופיע בסוגריים.
דוגמה 7 מציגה דרכים שונות לסמן CT°⁷ ב־״Mood Indigo״.
דוגמה 7. אקורדי קישוט יכולים להיות: א. לא כתובים ומאולתרים; ב. כתובים בסימוני האקורדים; ג. מסומנים בסוגריים כהרמוניזציה חלופית.
- Levine, Mark. 1995. The Jazz Theory Book. Petaluma, CA: Sher Music.
- הלחנת ביבופ: שימוש בידע על מקצבי סווינג, ii–V–I, אקורדי קישוט והחלפות אקורדים ליצירת יצירה בסגנון ביבופ. הפניות: [1] [2] [3]
- הלחנת ביבופ, אפשרות שמע: שימוש בידע על מקצבי סווינג, ii–V–I, אקורדי קישוט והחלפות אקורדים ליצירת יצירה בסגנון ביבופ. הפניות: [1] [2] [3]
- אקורדי קישוט (.pdf, .mscz). חזרה על בניית V⁷ ו־ii⁷ שניוניים ועל ספטאקורדים מוקטנים בעלי צליל משותף, והוספת אקורדי קישוט למהלכים. הפניות: [1] [2]
קרדיטים למדיה
- CT°⁷ © Megan Lavengood.
הגדרות המונחים בפרק
סכמת ii–V–I (ii–V–I schema)
המהלך ii⁷–V⁷–Imaj⁷ במז׳ור או iiø⁷–V⁷–i⁷ במינור. זהו מהלך חשוב ויסודי בג׳אז המסורתי.
ספטאקורד מוקטן בעל צליל משותף (Common-tone diminished seventh chords (CT o7 ))
ספטאקורד מוקטן שאינו מתפקד כדומיננטה אלא כאקורד שכן המקשט את האקורד הבא. CT°⁷ חולק צליל עם שורש האקורד הבא; כל יתר צליליו נמצאים במרחק צעד מצליל באקורד הבא.
קישוט הרמוני (embellish)
תווים המקשטים תווים אחרים, חשובים יותר מבחינה מבנית. לעיתים קרובות צלילי הקישוט אינם חלק מן האקורד השולט. סוגיהם כוללים צלילים עוברים, שכנים, אפוג׳טורות, צלילים חומקים, נקודות עוגב, השהיות והקדמות.
תנועת שכן (neighbor)
תנועה שבה צליל אקורד נע בצעד לצליל אחר ואז חוזר לצליל המקורי. למשל, C–D–C מעל אקורד דו מז׳ור הוא תנועה שכנה, שבה D הוא צליל שכן. אפשר לתאר גם הרמוניות שלמות כשכנות כאשר הן מקשטות הרמוניה אחרת והולכת הקולות כוללת רק תנועה שכנה וצלילים משותפים, כגון באקורד ספטימה מוקטן של צליל משותף.
קצב הרמוני (harmonic rhythm)
קצב שינוי האקורדים, המתואר בדרך כלל במספר אקורדים לתיבה. במוזיקה קלאסית של המאה השמונה־עשרה, למשל, קצב נפוץ הוא אקורד אחד לתיבה.