סולמות ודרגות הסולם

סולם (scale) הוא רצף של גבהי צליל העולים או יורדים בצעדים. יש שני סוגי צעדים: חצי טון (half step) וטון שלם (whole step). חצי טון, המסומן H, הוא המרחק בין שני קלידים סמוכים במקלדת. טון שלם, המסומן W, מורכב משני חצאי טונים. בדרך כלל תווי הסולם נכתבים בשמות אותיות שונים זה מזה, אף שלא תמיד הדבר אפשרי או רצוי.

הסולם הכרומטי

הסולם הכרומטי מורכב כולו מחצאי טונים וכולל כל גובה צליל במקלדת בתוך אוקטבה אחת. להלן הסולם הכרומטי מ־C4 עד C5.

סולם המז׳ור

סולם מז׳ור, שצלילו בוודאי מוכר לכם, מורכב משבעה צעדים של טון שלם וחצי טון בסדר W–W–H–W–W–W–H. הצליל הראשון, הנקרא טוניקה (tonic), הוא הבסיס שעליו בנוי יתר הסולם. כשמנגנים את הסולם בעלייה, הטוניקה חוזרת בסופו אוקטבה גבוה יותר.

להלן סולם D מז׳ור. הוא נקרא כך מפני ש־D הוא הטוניקה ונשמע בשני קצות הסולם.

דרגות הסולם וסולפז׳

סימון הגובה בשיטת ISO מאפשר לציין גובה צליל ברגיסטר מסוים, אך לעיתים מועיל לדעת גם את מקומו בסולם נתון. למשל, מחלקת גובה הצליל D היא התו הראשון, וגם האחרון, בסולם D מז׳ור; A הוא התו החמישי. בתיאור כזה אנו מדברים על דרגות הסולם (scale degrees), משום שהתווים מוצבים בהקשר של סולם מסוים. גם הברות סולפז׳ (solfège), שיטת לימוד בת מאות שנים לגובה צליל ולשירה מן הדף, יכולות לייצג דרגות סולם. כשהן משמשות כך, השיטה נקראת דו נייד (movable do).

דרגות הסולם מסומנות בספרות ובסימן גג (^). באיור שלהלן מופיע סולם D מז׳ור לצד סימוני הגובה בשיטת ISO, דרגות הסולם והברות הסולפז׳.

סולם המינור

סולם נוסף שבוודאי מוכר לכם הוא סולם המינור. כמה סולמות שונים מכונים מינור, ולכולם דרגה שלישית אופיינית הנמוכה מזו שבמז׳ור בעל אותה טוניקה. סולם המינור הנפוץ ביותר במוזיקה הטונאלית של תקופת הפרקטיקה המשותפת מבוסס על המודוס האאולי (aeolian mode). בהמשך תלמדו עוד על מודוסים. סולם זה נקרא לעיתים מינור טבעי (natural minor).

המינור הטבעי מורכב משבעה צעדים של טון שלם וחצי טון בסדר W–H–W–W–H–W–W. שימו לב לשינויים בהברות הסולפז׳.

אם תשירו את הדוגמה, תשימו לב שהסיום אינו יוצר אותה תחושת סגירה כמו בסולם המז׳ור. במז׳ור, תחושה זו נוצרת בין השאר מן העלייה בחצי טון בין ti ל־do. מלחינים מבקשים לעיתים ליצור תחושת סגירה דומה גם במינור, באמצעות סימן היתק המגביה את הדרגה השביעית בחצי טון. כאשר עושים זאת במינור הטבעי, מתקבל מינור הרמוני (harmonic minor).

כעת שני הצלילים האחרונים יוצרים תחושת סיום ברורה יותר, אך ייתכן שהיה לכם קשה לשיר את המעבר מ־le ל־ti. בכתיבת מנגינות במינור, מלחינים ״תיקנו״ זאת לעיתים באמצעות הגבהת le בחצי טון ל־la לקראת ti. כשהמנגינה ירדה מ־do, לא נדרשה הסגירה של ti–do, וממילא לא היה צורך ״לתקן״ את le, ולכן חזרו לצורה הטבעית של הסולם. שתי המתכונות, העולה והיורדת, נקראות יחד מינור מלודי (melodic minor).

בעלייה, המינור המלודי משתמש ב־la וב־ti.

בירידה, המינור המלודי משתמש ב־te וב־le ה״טבעיים״.

למעשה, רוב המלחינים אינם חושבים על שלוש ״צורות״ נפרדות של סולם המינור. המינור ההרמוני מייצג את הנטייה להשתמש ב־ti בבניית הרמוניות הכוללות את הדרגה השביעית במינור. המינור המלודי נגזר מן הרצון להימנע מסקונדה מוגדלת מלודית בין le ל־ti — עליה תלמדו בפרק המרווחים — אף שיש מלחינים שבחרו לא להימנע ממנה. במובן זה יש ״גרסה״ אחת של המינור, וההקשר קובע מתי משתמשים ב־la וב־ti.

הערת המהדורה העברית: המינור כאן מבוסס על do כטוניקה. אין לאחד mi עם me, או ti עם te. מתכונת המינור המלודי העולה והיורד המתוארת כאן היא המתכונת הקלאסית, ולא כלל מחייב לכל מנגינה במינור. ראו דו קבוע ודו נייד.

---

הרחבה מגרסה 2 — בטא: ההסברים והוראות דפי העבודה שלהלן נבדקו מול המקור. דוגמאות התווים בדפי העבודה נשמרו במקורן; כותרותיהם באנגלית. קישורי השמע ושירותי החוץ טרם אומתו במלואם. הרחבה זו מיועדת למהדורת הקריאה וטרם נכללת בספר השמע.

דרגות סולם מז׳ור ודפי עבודה מגרסה 2

מקור: Chelsey Hamm ו־Bryn Hughes, סולמות מז׳ור, דרגות סולם וסימני סולם, גרסה 2. השלמה זו מוסיפה את שמות הדרגות ואת הוראות דפי העבודה לפרק הקיים; היא אינה מחליפה את הדיון במינור שבפרק.

שלוש דרכים לציין דרגות סולם

לצד המספרים והברות הסולפז׳ שכבר הוצגו, לכל דרגה יש גם שם מקצועי. הטבלה מתאימה לסולם מז׳ור. המספרים נכתבים עם סימן גג, כדי להבחין בין דרגת סולם לבין מספר אחר.

מספר הדרגה	הברת סולפז׳ בדו נייד	שם הדרגה
1̂	do — דו	טוניקה (tonic)
2̂	re — רה	סופרטוניקה (supertonic)
3̂	mi — מי	מדיאנטה (mediant)
4̂	fa — פה	סובדומיננטה (subdominant)
5̂	sol — סול	דומיננטה (dominant)
6̂	la — לה	סובמדיאנטה (submediant)
7̂	ti — סי	צליל מוביל (leading tone)
8̂ / 1̂	do — דו	טוניקה באוקטבה הבאה

בדרך כלל הטוניקה שבקצה העליון של הסולם מסומנת שוב כדרגה 1̂; יש מורים המעדיפים לסמנה 8̂. בדו נייד, ההברה do משתנה לפי טוניקת הסולם. בדו קבוע ההברה דו מציינת את מחלקת גובה הצליל C. להבחנה ראו דו קבוע ודו נייד.

שם הסולם כולל את סימן ההיתק של הטוניקה. לכן B♭ מז׳ור אינו B מז׳ור: אלה אוספי גובה צליל שונים, אף שדגם הצעדים בכל אחד מהם הוא W–W–H–W–W–W–H.

דפי עבודה: סולמות מז׳ור A ו־B

לכל דף שתי גרסאות, ובכל קובץ שני עמודים:

דף	ארבעה מפתחות	סול ופה בלבד
Major Scales A	גרסה מלאה	גרסה לסול ופה
Major Scales B	גרסה מלאה	גרסה לסול ופה

הוראות ארבעת החלקים זהות בשני הדפים ובשתי גרסאות המפתחות; התווים, הסולמות והמפתחות הנתונים בכל שאלה נשמרים בקובץ המקורי.

1. כתיבת סולמות, שאלות 1–6: כתבו את סולמות המז׳ור המבוקשים בעלייה בלבד. השתמשו בסימני היתק ליד התווים, ולא בסימני סולם בתחילת החמשה.
2. כתיבת דרגות סולם, שאלות 7–16: לפי טונליות המז׳ור ודרגת הסולם הנתונות, כתבו על החמשה את התו המתאים. הוסיפו סימני היתק לפי הצורך, בלי לכתוב סימני סולם. התרגיל הראשון נפתר כדוגמה.
3. זיהוי דרגות לפי מספר, שאלות 17–21: לפי הטונליות והתו הנתונים, כתבו את מספר דרגת הסולם. הוסיפו סימן גג מעל המספר. התרגיל הראשון נפתר כדוגמה.
4. זיהוי דרגות לפי שם: לפי הטונליות והתו הנתונים, כתבו את שם הדרגה, כגון סופרטוניקה או צליל מוביל, בהתאם לטבלה שלעיל. התרגיל הראשון נפתר כדוגמה.

סדר הסולמות בחלק 1:

שאלה	דף A	דף B
1	A♭ מז׳ור	B♭ מז׳ור
2	F מז׳ור	A מז׳ור
3	C♯ מז׳ור	F♯ מז׳ור
4	E♭ מז׳ור	D♭ מז׳ור
5	G מז׳ור	B מז׳ור
6	E מז׳ור	D מז׳ור

הערת מספור במקור: בחלק 4 מופיעות השאלות 22, 23, 25 ו־26, בלי שאלה 24. כך בארבעת קובצי סולמות המז׳ור. המספור נשמר; לא נוספה שאלה משוערת.

לתרגול המשלים ראו דפי סימני הסולם.

קרדיט ורישיון: מלל ההשלמה מתוך פרקם של Chelsey Hamm ו־Bryn Hughes; ארבעת קובצי דפי העבודה מאת Kyle Gullings ו־Megan Lavengood, © 2025, CC BY–SA 4.0. התרגום נעשה בסיוע AI. דוגמאות התווים וקובצי המקור נשמרו ללא שינוי; כותרותיהם באנגלית, וההוראות מתורגמות כאן לעברית.

מינור: הרחבת דרגות הסולם ודפי עבודה מגרסה 2

מקור: Chelsey Hamm ו־Bryn Hughes, סולמות מינור, דרגות סולם וסימני סולם, גרסה 2. השלמה זו מרחיבה את ההבחנות שבפרק הקיים ומתרגמת את מלוא הוראות דפי העבודה המקומיים; אינה מחליפה את פרק המקור במלואו.

שלוש צורות של סולם, טונליות מינורית אחת

הדרגה השלישית במינור נמוכה בחצי טון מזו שבמז׳ור בעל אותה טוניקה. מינור טבעי, הרמוני ומלודי הם שלוש צורות של הסולם, ולא שלוש טונליויות מינוריות נפרדות. יצירה מתוארת כיצירה במינור, כגון A מינור או D מינור; סימני הסולם שלה נקבעים לפי המינור הטבעי. שלוש הצורות מועילות במיוחד לתרגול תבניות שכיחות בנגינה במוזיקה הקלאסית המערבית. שם הסולם כולל גם את סימן ההיתק של הטוניקה, אם ישנו.

במינור הטבעי דגם הצעדים בעלייה הוא W–H–W–W–H–W–W. במינור ההרמוני הוא W–H–W–W–H–3Hs–H; הסימון 3Hs מציין שלושה חצאי טונים, כלומר טון שלם וחצי טון. בשתי הצורות מתקבלים אותם מרחקים בין אותם זוגות תווים גם בירידה. במינור המלודי הקלאסי דגם העלייה הוא W–H–W–W–W–W–H, ודגם הירידה הוא W–W–H–W–W–H–W, כמו במינור טבעי בירידה.

סולפז׳ ושמות הדרגות במינור

מספרי הדרגות נשמרים גם במינור, אך ההברות בדו נייד משקפות את שינויי המרחקים. במינור טבעי מחליפים mi ב־me, את la ב־le ואת ti ב־te. הגיית ההברות הכרומטיות במקור היא may, lay, tay, בהתאמה. אין לזהות את me עם mi.

הדרגה במינור	דו נייד	שם הדרגה
1̂	do	טוניקה (tonic)
2̂	re	סופרטוניקה (supertonic)
3̂	me	מדיאנטה (mediant)
4̂	fa	סובדומיננטה (subdominant)
5̂	sol	דומיננטה (dominant)
6̂	le	סובמדיאנטה (submediant)
7̂	te	סובטוניקה (subtonic)
↑7̂	ti	צליל מוביל (leading tone)

התחילית הלטינית sub מציינת ״מתחת״: הסובמדיאנטה נמצאת טרצה מתחת לטוניקה, והסובדומיננטה קווינטה מתחתיה. הסופרטוניקה נמצאת טון שלם מעל הטוניקה; הסובטוניקה טון שלם מתחתיה. לעומתה, הצליל המוביל נמצא חצי טון מתחת לטוניקה.

במינור הרמוני ti מחליף את te, ומאפשר את תנועת חצי הטון אל do. במינור מלודי בעלייה le–te מוחלפים ב־la–ti; חלקו העליון של הסולם נשמע אפוא כמו במז׳ור. בירידה חוזרים ל־te–le של המינור הטבעי.

צורת המינור	הדרגות המונמכות בחצי טון לעומת מז׳ור בעל אותה טוניקה
טבעי	3̂, 6̂, 7̂
הרמוני	3̂, 6̂
מלודי בעלייה	3̂
מלודי בירידה	כמו מינור טבעי: 3̂, 6̂, 7̂

הבהרת המהדורה: חץ כלפי מעלה בטבלת הדרגות מציין הגבהה ביחס למינור הטבעי. בטבלת ההשוואה למז׳ור נקודת הייחוס שונה. המונחים ״מוגבה״ ו״מונמך״ אינם מחייבים דווקא דיאז או במול: סימן ההיתק בפועל תלוי בסולם. לדוגמה, הדרגה השביעית ב־B♭ מינור הרמוני היא A♮.

דפי עבודה: סולמות מינור A ו־B

כל קובץ כולל שני עמודים. התווים והמפתחות שבקובצי המקור נשמרו ללא שינוי.

דף	גרסת המקור המלאה	גרסת סול ופה
Minor Scales A	PDF מלא	PDF לסול ופה
Minor Scales B	PDF מלא	PDF לסול ופה

הוראות ארבעת החלקים משותפות לשני הדפים ולשתי גרסאות המפתחות:

1. כתיבת סולמות, שאלות 1–6: כתבו את סולמות המינור המבוקשים בעזרת סימני היתק ליד התווים, בלי סימני סולם בתחילת החמשה. כתבו בעלייה בלבד, אלא אם נאמר אחרת. בשאלות המסומנות ״מינור מלודי״ נדרשות במפורש גם עלייה וגם ירידה.
2. כתיבת דרגות, שאלות 7–16: לפי טונליות המינור ודרגת הסולם הנתונות, כתבו את התו המתאים על החמשה. הוסיפו סימני היתק לפי הצורך, בלי לכתוב סימני סולם. השאלה הראשונה נפתרה כדוגמה.
3. זיהוי דרגות לפי מספר, שאלות 17–21: לפי הטונליות והתו הנתונים, כתבו את מספר דרגת הסולם. הוסיפו סימן גג מעל המספר כדי להראות שזו דרגת סולם. השאלה הראשונה נפתרה כדוגמה.
4. זיהוי דרגות לפי שם: לפי הטונליות והתו הנתונים, כתבו את שם הדרגה. השאלה הראשונה נפתרה כדוגמה. יש להבחין בין סובטוניקה לבין צליל מוביל לפי התו הנתון.

סדר שאלות 1–6 בדף A המלא: F♯ מינור הרמוני; G מינור טבעי; B♭ מינור טבעי; E מינור מלודי; B מינור הרמוני; D מינור מלודי. בגרסת סול ופה שאלות 3 ו־4 מחליפות מקום.

סדר שאלות 1–6 בדף B, בשתי הגרסאות: E♭ מינור הרמוני; C♯ מינור טבעי; F מינור טבעי; B♭ מינור מלודי; G מינור הרמוני; A מינור מלודי. בכל השאלות המלודיות כתבו גם עלייה וגם ירידה.

הערת מספור במקור: בחלק 4 של ארבעת הקבצים מופיעות השאלות 22, 23, 25 ו־26, ללא שאלה 24. המספור נשמר, ולא הומצאה שאלה חסרה.

להמשך: סימני סולם במינור. קרדיט ורישיון: מלל: Chelsey Hamm ו־Bryn Hughes; דפי עבודה: Kyle Gullings ו־Megan Lavengood, © 2025, CC BY–SA 4.0. תרגום בסיוע AI. קובצי התווים וכותרותיהם באנגלית נשמרו ללא שינוי; ההוראות בעברית כאן.

כתיבת סולמות כרומטיים: הרחבה ותרגול מגרסה 2

מקור: Chelsey Hamm, מבוא למודוסים דיאטוניים ולסולם הכרומטי. ההשלמה מוסיפה כללי כתיב והוראות מלאות לדפי העבודה שלהלן.

סולם כרומטי כולל שנים־עשר חצאי טונים רצופים. תאורטיקנים מתייחסים אליו לעיתים כאל אוסף, משום שאין לו כשלעצמו תפקוד טונלי כמו לסולם מז׳ור או מינור. בדרך כלל, אך לא תמיד, כותבים דיאזים בעלייה ובמולים או סימני בקר בירידה. כשהצליל הראשון כתוב בבמול, מקובל להשתמש בעלייה בסימני בקר ובדיאזים ובירידה בבמולים. אין לשכוח שגם B–C וגם E–F הם חצאי טונים, אף ששני התווים בכל זוג מנוגנים בקלידים לבנים.

הברות הסולפז׳ הכרומטיות הנוספות במקור הן di — do מוגבה, ri — re מוגבה, si — sol מוגבה, ו־li — la מוגבה. בדרך כלל הברה מוגבהת מסתיימת בתנועת i, והברה מונמכת בתנועת e; ra היא חריג.

הבהרת המהדורה: ההברה si כאן היא sol מוגבה בדו נייד כרומטי, ואינה שם התו המוחלט B. הכתיב נקבע גם לפי סימני הסולם; הגבהת דרגה שכבר כתובה בדיאז עשויה לדרוש דיאז כפול.

דפי עבודה: סולמות כרומטיים A ו־B

כל קובץ כולל עמוד אחד. סימני הסולם והדוגמה הפתורה נשמרו במקור.

דף	גרסה מלאה	סול ופה בלבד
Chromatic Scales A	PDF מלא	PDF לסול ופה
Chromatic Scales B	PDF מלא	PDF לסול ופה

1. סולמות כרומטיים בעלייה ובירידה, שאלות 1–2: התחילו בתו הנתון וכתבו סולם כרומטי בעלייה ובירידה. הקפידו על סימני היתק מתאימים בכל כיוון.
2. סולמות כרומטיים בטונליות, שאלות 3–6: כתבו על החמשה את סימני הסולם של הטונליות המבוקשת. כתבו סולם כרומטי המתחיל בטוניקה, תוך שימוש בדרגות מוגבהות בעלייה ובדרגות מונמכות בירידה. השאלה הראשונה נפתרה כדוגמה.

שאלה בחלק 2	דף A	דף B
3 — דוגמה פתורה	A מז׳ור	A מז׳ור
4	E מז׳ור	B♭ מז׳ור
5	F מז׳ור	E מינור
6	C מינור	C מז׳ור

לתרגול המודוסים ראו מודוסים דיאטוניים.

קרדיט ורישיון: ההסברים מתוך פרקה של Chelsey Hamm; ארבעת דפי העבודה מאת Kyle Gullings ו־Megan Lavengood, © 2025, CC BY–SA 4.0. התרגום נעשה בסיוע AI. קובצי התווים וכותרותיהם באנגלית נשמרו ללא שינוי; ההוראות בעברית כאן.