טוניקה שברירית, נעדרת ומתגלית
תרגום לעברית בסיוע בינה מלאכותית מתוך Open Music Theory, גרסה 2. המלל ברישיון CC BY-SA 4.0; הקרדיטים הפרטניים לנכסים נשמרים. לפרק זה טרם הופקה קריינות. פרק המקור הרישיון
Megan Lavengood
עיקרי הדברים
- ברוב השירים יש טוניקה ברורה.
- עמימות טונלית נוצרת כשאין די מידע לקבוע בביטחון את אקורד הטוניקה.
- עמימות טונלית מופיעה בפופ באחת משלוש דרכים:
- טוניקה שברירית: האקורד מופיע בשיר אך נחלש באמצעות היפוך או טכניקה דומה.
- טוניקה מתגלית: אקורד הטוניקה מושהה עד לרגע של ניצחון, כגון הפזמון.
- טוניקה נעדרת: המלודיה והמוסכמות ההרמוניות מרמזות עליה, אך היא אינה מופיעה במפורש.
רשימת ההאזנה של הפרק הפניות: [1]
שירי פופ רבים פשוטים הרמונית, עם מעט אקורדים במצב יסודי, אך הפשטות יכולה ליצור עמימות טונלית. דרך אחת היא החלשת הדגש על הטוניקה. לפי תאורטיקן הפופ Mark Spicer (2017), שעל עבודתו מבוסס הפרק, חלק גדול מהעמימות בפופ נובע משלוש טכניקות: טוניקה שברירית, נעדרת ומתגלית.
טוניקה שברירית
בטכניקה זו הטוניקה מופיעה אך מוחלשת באמצעות היפוך או דרך דומה. היא מצויה אצל אמנים שנראה שהלחינו בפסנתר, כמו ב־״Oh God Where Are You Now״ של Sufjan Stevens משנת 2003. הטוניקה G♭ מופיעה לרוב בהיפוך ראשון; במצב יסודי היא מופיעה רק כאקורד עובר לא שלם בתוך רצף קונטרפונקטי של דצימות מקבילות בפראזה C, בדוגמה 1. במקומות אחרים, שבהם אפשר לצפות לטוניקה, מופיעים אקורדי E♭ מינור בהיפוך ראשון. הפניות: [1]
דוגמה 1. ״Oh God Where Are You Now? (In Pickerel Lake? Pigeon? Marquette? Mackinaw?)״ של Sufjan Stevens משתמש בטוניקה שברירית.
אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה
הפניות: [1]טוניקה שברירית מתקשרת לרוב לנושאי בדידות, פגיעוּת ורגישות במילים. בדוגמה 1 המספר נראה כמבקש נואשות נחמה מאלוהים, ולכן הוא פגיע. דוגמה נוספת היא ״Somebody Saved My Life Tonight״ של Elton John משנת 1975; ראו Spicer (2017). הפניות: [1]
טוניקה מתגלית
בשירים עם טוניקה מתגלית משהים אותה עד לרגע של ניצחון, כגון הפזמון. בתחילה משתמשים באקורדים אחרים, במיוחד במז׳ור או במינור היחסי. חלקם עשויים להישמע תחילה כטוניקה, אך בהמשך מתברר שהטוניקה האמיתית היא אקורד אחר, שלא נשמע כך בתחילה או שלא הופיע כלל.
טוניקה מתגלית מלווה לעיתים נושאי ניצחון והתגברות, כמו ב־״Let It Go״ מן הסרט Frozen. האזינו ועקבו אחר תרשים הצורה בדוגמה 2. התגלות הטוניקה מדגישה את התגברותה של Elsa על הספק העצמי ואת קבלת זהותה.
אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה
| זמן | חטיבה | מהלך אקורדים | הערות |
|---|---|---|---|
| 0:00–0:14 | פתיחה | Fmi–D♭–E♭–B♭(mi) | בשלב זה הטונליות נשמעת כ־F אאולי, i–VI–VII–iv. בחזרות הבאות B♭ מתחלף בין מינור למז׳ור. בפעם השלישית הוא מוביל לחטיבה הבאה. |
| 0:15–0:42 | בית | ||
| 0:43–0:58 | קדם־פזמון | E♭–D♭ | כעת הטונליות השתנתה: E♭ נשמע כטוניקה במודוס E♭ מיקסולידי, I–♭VII. במבט לאחור, B♭ שסיים את הבית נשמע כ־V במודוס זה. גם פירוש זה מתהפך בהמשך. D♭ המסיים מוארך בסוף הקדם־פזמון ומוביל לחטיבה הבאה. |
| 0:59–1:26 | פזמון | A♭–E♭–Fmi–D♭ | A♭ מז׳ור מתגלה בניצחון כטוניקה. במבט לאחור, D♭ שבסוף הקדם־פזמון היה IV, המוביל לסכמת הזמרים־היוצרים בפזמון, I–V–vi–IV. בסוף הפזמון יש גם סטייה כרומטית קצרה: אחרי החזרה האחרונה על סכמת הזמרים־היוצרים מופיע A♭/C, אחריו C♭ מז׳ור, ואז פתרון בעלייה אל D♭. |
| 1:27–1:31 | קטע ביניים | A♭–E♭/G | קטע אינסטרומנטלי קצר מחבר לבית במהלך I–V. |
| 1:32–1:44 | בית | Fmi–D♭–E♭–B♭mi | אף שהמהלך זהה לזה שבבית הראשון, לאחר התגלות הטוניקה הוא נשמע יותר כ־vi–IV–V–ii. גם הקדם־פזמון נשמע כ־V–IV, צובר אנרגיה לקדנצה באמצעות השהיית הטוניקה, תפקיד אופייני לקדם־פזמון. הטונליות המז׳ורית מהפזמון עדיין שולטת בשיר גם כש־A♭ חסר. |
| 1:45–1:59 | קדם־פזמון | E♭–D♭ | |
| 2:00–2:25 | פזמון | A♭–E♭–Fmi–D♭ | |
| 2:26–3:01 | גשר | D♭——— E♭——— Fmi–D♭–E♭–B♭mi D♭ |
הגשר מאפשר ל־D♭, ל־E♭ ול־Fmi להישמע לרגע כטוניקות, אך לבסוף הם נכללים בטונליות A♭ מז׳ור של חזרות הפזמון הבאות. שימו לב שההצהרה במילים על אי־חזרה לאחור מלווה דווקא במהלך הבית מתחילת השיר, כלומר בחזרה למהלך הפותח. |
| 3:02–סיום | פזמון | A♭–E♭–Fmi–D♭ |
דוגמה 2. תרשים הצורה של ״Let It Go״.
אפשר לפרש את השיר גם כבעל טונליות שונה בכל חטיבה: F אאולי בבתים, E♭ מיקסולידי בקדם־פזמונים ו־A♭ מז׳ור בפזמונים. כך הוא בהחלט עשוי להישמע בהאזנה ראשונה לפתיחה ולקדם־פזמון.
זהו ניתוח קביל, אך פירוש השיר כולו ב־A♭ מז׳ור מאפשר הקבלה סיפורית בין האקורדים למילים. בבית הראשון Elsa מתארת לילה קר וקודר, והרמוניות מדגישות vi במקום את הטוניקה. בקדם־פזמון היא נאבקת בין ריצוי החברה לשחרור, לצד IV ו־V החוזרים ודורשים יותר ויותר פתרון. ברגע ההחלטה להשתחרר, הטוניקה A♭ מז׳ור פותרת לבסוף את התנודה בין IV ל־V ומדגישה את השינוי הפנימי.
דוגמה נוספת היא ״Little Red Corvette״ של Prince משנת 1982: בתחילה הוא נשמע ב־B♭ מינור, עד ש־D♭ מתגלה בפזמון כטוניקה האמיתית; ראו Spicer (2017). הפניות: [1]
טוניקה נעדרת
הדרך הקיצונית ביותר לתמרן את תחושת הטוניקה היא להימנע מהשמעתה כהרמוניה. במקום זאת היא מתבססת רק במלודיה ובמהלכים מוכרים שאינם כוללים אותה.
״Last Friday Night״ של Katy Perry (2012 לפי המקור) מדגים טוניקה נעדרת. המהלך IV–ii–vi–V מקובל מאוד, אך I אינו נשמע. בפזמון המלודיה מתווה בבירור F♯ מז׳ור באמצעות קווים יורדים חוזרים של דרגות 3–2–1, mi–re–do, בדוגמה 3. יחד עם המהלך המוכר היא גורמת ל־F♯ להישמע כטוניקה גם כשהוא אינו מופיע בליווי.
דוגמה 3. הפזמון של ״Last Friday Night״ של Katy Perry.
אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה
הפניות: [1]כמו טוניקה שברירית ומתגלית, גם טוניקה נעדרת יכולה לייצג נושאים במילים. כאן היא עשויה להמחיש את הנתק בין מסיבות מתמשכות לצורך לתפקד בעולם הממשי.
- Spicer, Mark. 2017. “Fragile, Emergent, and Absent Tonics in Pop and Rock Songs.” Music Theory Online 23 (2). http://mtosmt.org/issues/mto.17.23.2/mto.17.23.2.spicer.html
- הרמוניזציה מחדש ללא טוניקה (.pdf, .mscz). עיבוד שיר עם סכמת הזמרים־היוצרים באמצעות טוניקה שברירית, נעדרת או מתגלית. הפניות: [1] [2] [3]
הגדרות המונחים בפרק
טוניקה שברירית (Fragile tonic:)
טוניקה הנוכחת אך מוחלשת, לרוב באמצעות היפוך או הצבתה באמצע פראזה במקום שאינו יציב במשקל, בניגוד לתפקידה הרגיל כנקודת יציאה או הגעה יציבה.
טוניקה מתגלית (Emergent tonic)
טוניקה החסרה בחטיבות הראשונות של השיר ומגיעה בהמשך, לעיתים קרובות בפזמון. היא קשורה לרוב לנושאי ניצחון, ביטחון עצמי או בהירות שהושגו.
טוניקה נעדרת (Absent tonic)
מצב שבו הטוניקה אינה נשמעת כהרמוניה בשיר, אך עדיין נרמזת במלודיה או באמצעות מהלכים הרמוניים מקובלים.
עמימות טונלית (tonal ambiguity)
מאפיין של מהלכי אקורדים שאינם מצביעים כשלעצמם על אקורד יחיד כטוניקה.
פזמון (chorus)
חטיבה מרכזית בשיר פופ שהמילים בה אינן משתנות וכוללות את חומר המילים העיקרי. היא מאופיינת גם בעוצמה מוזיקלית מוגברת ביחס לבית. פזמון כחטיבה נפרדת שונה ממשפט חוזר, refrain, הנמצא בתוך חטיבה.
מז׳ור ומינור יחסי (relative major/minor)
שתי טונליות או שני סולמות החולקים אותם גבהי צליל.
אאולי (aeolian)
מודוס דיאטוני בתבנית W–H–W–W–H–W–W, שבה W טון שלם ו־H חצי טון. הוא זהה למינור טבעי, ואפשר לנגנו בקלידים הלבנים החל ב־A.
מיקסולידי (mixolydian)
מודוס דיאטוני בתבנית W–W–H–W–W–H–W, שבה W טון שלם ו־H חצי טון. הוא דומה למז׳ור עם דרגה 7 מונמכת, ואפשר לנגנו בקלידים הלבנים החל ב־G.