מהלכים פלגליים

אקורד IV נפוץ מאוד כקדם־דומיננטה או כסובדומיננטה ברפרטואר של תקופת הפרקטיקה המקובלת, אך בפופ וברוק מקומו בולט עוד יותר. חילופים בין I ל־IV נפוצים בסוגות רבות. ייתכן שמקורם בתנועת השכן 5-6 שבדגמי ליווי גיטרה בבלוז במקצב שאפל.

ב־״Soul Man״ של Sam and Dave מהלך האקורדים בבית מחליף בין I ל־IV. האזינו היטב לבס.

תנודה דומה בין I ל־IV מופיעה בבית של ״In the Midnight Hour״ של Wilson Pickett.

כמובן, מהלך כזה אינו מוגבל לסול ול־R&B. פתיחת ״After The Gold Rush״ של Neil Young כוללת מהלך דומה, הסוטה מן הדגם לאחר המילים ״drummers drummin״. שימו לב גם לחוסר ההתאמה בין צלילי המלודיה לאקורדים לאורך השיר.

מהלך פלגלי כפול

המהלך ״הפלגלי הכפול״ (double-plagal progression), מונח של Walter Everett, מרחיב את המהלך הפלגלי שלעיל ומוסיף את האקורד ״IV/IV״ לפני IV. בפשטות, זהו bVII-IV-I, או VII-iv-I במינור. ככל הנראה הדוגמה המפורסמת ביותר היא הקודה של ״Hey Jude״ של The Beatles, המובאת כאן בביצוע Wilson Pickett:

מהלכים פלגליים מורחבים

אפשר להשתמש באקורד ״IV משני״ (applied IV) בסקוונצה, בדומה למהלך הקווינטות היורדות במוזיקה של תקופת הפרקטיקה המקובלת. בגרסת ״Hey Joe״ של Jimi Hendrix הבית כולל שלושה מופעים של התנועה הפלגלית בדגם של קוורטות יורדות. מתקבל המהלך bVI-bIII-bVII-IV-I בסולם E מז׳ור.

הערת תרגום: המקור מונה כאן ״שלושה מופעים״, אף שבמהלך המודפס יש ארבעה מעברים. המהלך והמספר נשמרו; שאלת המנייה מתועדת להכרעה בסוף הספר.