סקוונצות כרומטיות

תרגום לעברית בסיוע בינה מלאכותית מתוך Open Music Theory, גרסה 2. המלל ברישיון CC BY-SA 4.0; הקרדיטים הפרטניים לנכסים נשמרים. לפרק זה טרם הופקה קריינות. פרק המקור הרישיון

סקוונצת קווינטות יורדות

בחנו את דוגמה 1, המכונה לעיתים קרובות ״סקוונצת קווינטות יורדות״.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 1. סקוונצת קווינטות יורדות דיאטונית.

דגם הסקוונצה, שבו השורשים נעים בקווינטה יורדת, מועתק בסקונדה כלפי מטה בכל חזרה נוספת. מאחר שהסקוונצה משתמשת רק באקורדים של G מז׳ור, תנועת השורשים אינה זהה בדיוק לאורך הסקוונצה. למשל, התנועה בין IV ל־vii° היא קוורטה מוגדלת, ואילו בין כל זוג אקורדים אחר היא קווינטה זכה או קוורטה זכה. כך אנו ״מרמים״ בסקוונצה כדי להשאיר את המוזיקה בטונליות אחת. אילו המרווח בין שורשים עוקבים היה תמיד קווינטה או קוורטה זכה, תנועת השורשים הייתה G–C–F–B♭–E♭–A♭–D♭ וכן הלאה. הסקוונצה הייתה מוציאה במהירות את המוזיקה מ־G מז׳ור אל תחום כרומטי חדש, והופכת לסקוונצה כרומטית. סקוונצות כרומטיות נבדלות ממקבילותיהן הדיאטוניות בכמה היבטים:

• האקורדים הפותחים את דגם הסקוונצה ואת כל אחת מחזרותיו כוללים דרגות סולם שעברו שינוי כרומטי.
• האקורדים שבתבנית הם מאותה איכות ומאותו סוג כמו האקורדים המקבילים בכל חזרה נוספת שלה.
• הסקוונצות נגזרות מתבניות המחלקות את האוקטבה לחלקים שווים.

סקוונצה כרומטית אינה כל סקוונצה שיש בה גבהי צליל כרומטיים. דוגמה 2 מציגה את אותה סקוונצת קווינטות יורדות, הפעם עם אקורדי דומיננטה שניונית לסירוגין. אף שיש בה אקורדים כרומטיים, התוואי הכולל עדיין עובר בדרגות של טונליות אחת, ולכן אין זו סקוונצה כרומטית במובן המדויק. שימו לב ששורשי האקורדים בפעמות הראשונות העוקבות עדיין תואמים לסקוונצה הדיאטונית בדוגמה 1: G–F♯–E–D.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 2. סקוונצת קווינטות יורדות דיאטונית עם ספטאקורדים של דומיננטה שניונית לסירוגין.

לעומת זאת, נוכל ליצור סקוונצה כרומטית אם נוודא שתנועת השורשים משמרת תבנית מרווחים עקבית לכל אורכה. דרך פשוטה היא להפוך את האקורד השני בדגם לספטאקורד דומיננטי של האקורד הראשון בחזרה הבאה. בדוגמה 3 האקורד השני בדגם הוא כעת F⁷ במקום IV דיאטוני. אנו מפרשים אותו כ־V⁷ של האקורד הבא, שגם הוא ספטאקורד דומיננטי.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 3. סקוונצת קווינטות יורדות כרומטית עם ספטאקורדי דומיננטה שניונית המשתלבים זה בזה.

הולכת הקולות בסקוונצה זו מחייבת תשומת לב. כל אקורד מתפרש כספטאקורד דומיננטי של הבא אחריו, ולכן אי אפשר לפתור כרגיל גם את הצליל המוביל וגם את ספטימת האקורד. כמו בכל חיבור של ספטאקורדים ששורשיהם במרחק קווינטה, נדרש כאן פתרון עם אליזיה. במקום האקורד הצפוי אחרי ספטאקורד דומיננטי מופיע ספטאקורד דומיננטי בעל אותו שורש של האקורד הצפוי. למשל, אחרי G⁷ מצפים ל־C או ל־Cm, אך בפתרון עם אליזיה מופיע C⁷. בדוגמה 4 אקורד C הצפוי מוצג בסוגריים. האליזיה מחברת למעשה את האקורד הצפוי עם האקורד הבא, C⁷; אנו מדלגים עליו במחשבה כדי להגיע לספטאקורד הדומיננטי הבא. כתוצאה מכך הצליל המוביל של הספטאקורד הראשון, B, נפתר בירידה של חצי טון והופך לספטימת האקורד החדש. בדומה לכך, ספטימת האקורד הראשון, F, נפתרת בירידה של חצי טון והופכת לצליל המוביל החדש. חילוף תפקידים זה בין הצליל המוביל לספטימה חיוני להולכת קולות תקינה במהלכים עם ספטאקורדים המשתלבים זה בזה, כגון הסקוונצה שלעיל. הולכת קולות זו מרכזית גם בלימוד הרמוניית ג׳אז, כפי שתראו בחלקים אחרים של הספר. הפניות: [1]

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 4. פתרון עם אליזיה של ספטאקורד דומיננטי.

חזרו לדוגמה 3: שורשי האקורדים בכל פעמה חזקה עוקבת מחלקים את האוקטבה לסקונדות גדולות שוות. נוצרת עמימות טונלית, ולכן ניתוח האקורדים באמצעות מספרים רומיים אינו מבוסס היטב. במיוחד, הסימונים המסומנים בכוכביות ניתנו כך רק לשם עקביות. במוזיקה כרומטית מאוד קשה לעיתים קרובות לייחס לאקורדים מספרים רומיים; העמימות הטונלית היא חלק מן האסתטיקה שלה. במצבים כאלה נוח לנתח גם באמצעות סימוני אקורדים של דף מנגינה (lead sheet), שנכללו בדוגמאות בפרק זה.

סקוונצת 5–6 עולה

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 5. סקוונצת 5–6 עולה דיאטונית.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 6. סקוונצת 5–6 עולה דיאטונית עם כרומטיקה, הכוללת דומיננטות שניוניות.

הדוגמאות מציגות סקוונצת 5–6 עולה דיאטונית, בדוגמה 5, ואת הגרסה שלה עם כרומטיקה, בדוגמה 6. בשתיהן תבנית המרווחים בין השורשים אינה עקבית בתיבה השנייה. עד לשם הדגם היה טרצה קטנה יורדת ואחריה קוורטה זכה עולה. מפעמה 1 לפעמה 2 בתיבה 2 השורשים נעים מ־D ל־B♭, כלומר טרצה גדולה. כדי ליצור סקוונצה כרומטית יש לשנות את המרווח כך שיתאים לאחרים: נשנה את B♭⁷ ל־B⁷. בהתאם, נשנה גם את האקורד שאחרי B⁷ לאקורד ששורשו E במקום E♭, כדי לשמר תנועת שורשים בקוורטה זכה; ראו דוגמה 7.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 7. סקוונצה כרומטית העולה בצעדים, עם דומיננטות שניוניות.

בעיה דומה נוצרת באיכויות האקורדים הפותחים כל חזרה של דגם הסקוונצה. האקורד הראשון מז׳ורי, ולכן כדי ליצור סקוונצה כרומטית יש להפוך גם את האקורד הראשון בכל חזרה נוספת למז׳ורי. מתקבלת סקוונצה שבה האקורד בכל פעמה חזקה הוא משולש מז׳ורי, והשורשים במרחק סקונדה גדולה. אילו הסקוונצה הייתה נמשכת לאורך אוקטבה שלמה, הייתה מחלקת אותה לסקונדות גדולות. בדוגמה 7 היא נעצרת בהגיעה ל־E מז׳ור, מתייחסת למשולש זה כדומיננטה ומבצעת מודולציה אל A מז׳ור. המודולציה מורידה את המוזיקה בחצי טון ביחס לטונליות ההתחלתית. מודולציות מרוחקות כאלה הן אחת הסיבות לעוצמתן של סקוונצות כרומטיות ככלי הלחנה.

סקוונצת 5–6 יורדת

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 8. סקוונצת טרצות יורדות דיאטונית. הפניות: [1]

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 9. סקוונצת 5–6 יורדת כרומטית המבצעת מודולציה מ־D מז׳ור ל־C מז׳ור. הפניות: [1]

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 10. סקוונצת 5–6 יורדת כרומטית עם אקורדים בהיפוך בכל פעמה חלשה. בפעמות החזקות היא מתווה סולם טונים שלמים.

מסקוונצת ״פכלבל״ המוכרת, בדוגמה 8, אפשר לגזור סקוונצה כרומטית בכמה דרכים. בגרסה הדיאטונית תנועת השורשים מתחלפת בין קוורטה זכה לסקונדה גדולה או קטנה. הגרסה הכרומטית במלואה מחליפה את התנועה בסקונדה בתנועה בטרצה קטנה; ראו דוגמה 9. כך היא עוברת לאורך האוקטבה בסקונדות גדולות, מתווה סולם טונים שלמים ויוצרת עד סופה עמימות הרמונית ניכרת. בהאזנה לדוגמה 10 שימו לב שאקורד D מז׳ור המסיים את הסקוונצה כמעט אינו נשמע כטוניקה, אף שמבחינה פורמלית זהו תפקידו. בגרסה זו מופיעים גם אקורדים בהיפוך בכל פעמה חלשה, ונוצר קו בס היורד בסולם הכרומטי. בדוגמה 11 משתמש שוברט בסקוונצה זו להארכת טוניקה.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 11. סקוונצת 5–6 יורדת כרומטית.

אקורדי 6/3 מקבילים

זכרו את סקוונצת אקורדי 6/3 המקבילים, הכוללת משולשים עוקבים בהיפוך ראשון. בכתיבה לארבעה קולות, כדי להימנע מאוקטבות מקבילות, אחד הקולות צריך לנוע בקפיצות. זו הסקוונצה היחידה שבה אין משתמשים בדגם של שני אקורדים; שימו לב לקול הטנור בדוגמה 12.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 12. סקוונצת 6/3 מקבילה דיאטונית.

סקוונצות כאלה משולבות לעיתים קרובות בשרשרות של השהיות 7–6, כפי שמוצג בדוגמה 13.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 13. סקוונצת 6/3 מקבילה דיאטונית עם שרשרות השהיות 7–6.

בדומה לסוגי הסקוונצות הקודמים, אפשר להפוך סקוונצות אלה לכרומטיות באמצעות מרווח העתקה ואיכויות אקורדים זהים לכל אורכן. כך נוצר קטע יציב פחות מבחינה טונלית, אך הוא עדיין משיג את המטרה של הארכת הטוניקה עד להרמוניה הקדם־דומיננטית בפראזה. דוגמה 14 משנה את שתי הגרסאות הדיאטוניות שהוצגו קודם.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 14. סקוונצת 6/3 מקבילה כרומטית עם שרשרות השהיות 7–6.

דוגמה 15, מתוך האימפרומפטו ב־A♭ מז׳ור של שופן, מציגה סקוונצה כרומטית במלואה של אקורדי 6/3 מקבילים. כל אקורד הוא משולש מז׳ורי, והמשולשים מועתקים בחצי טון כלפי מטה עד להגעה לאקורד ii, המוביל את הקטע לחצי קדנצה.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 15. סקוונצה כרומטית במלואה של אקורדי 6/3 מקבילים.

גרסאות מתקדמות של סקוונצת קווינטות יורדות כרומטית

חזרו לסקוונצת הקווינטות היורדות הכרומטית בדוגמה 3. כדי ליצור קו בס חלק יותר אפשר להפוך כל אקורד שני, כך שבדגם הסקוונצה יתחלפו אקורדי V4/3 ואקורדי V7. דוגמה 16 מציגה שינוי עדין זה עם קו בס חדש. הצליל המוביל בכל אקורד מודגש באדום, משום שבדוגמאות הבאות יהיה חשוב לעקוב אחריו.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 16. סקוונצת קווינטות יורדות כרומטית עם אקורדים המתחלפים בין היפוך שני למצב יסודי.

כפי שלמדנו קודם, לספטאקורדים דומיננטיים ולספטאקורדים מוקטנים יש אותו תפקיד, ובמקרים רבים אפשר להשתמש באחד במקום האחר. בדוגמה 17 הוחלפו כל הספטאקורדים הדומיננטיים של הדוגמה הקודמת בספטאקורדים מוקטנים בעלי אותו צליל בס. תפקידם זהה לתפקיד מקביליהם הדומיננטיים; שימו לב שהצליל המוביל בכל אקורד זהה לזה שבדוגמה הקודמת.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 17. סקוונצת קווינטות יורדות כרומטית המחליפה ספטאקורדים דומיננטיים בספטאקורדים מוקטנים שקולים.

בדוגמה 18 מדגים J. S. Bach את הטכניקה. לאחר ביסוס F מינור מופיעה סקוונצת ספטאקורדים מוקטנים, המתחלפת בין אקורדים שניוניים המסומנים vii°4/2 ו־vii°6/5. מאחר שספטאקורדים מוקטנים הם סימטריים, הסקוונצה נשמעת שקולה אנהרמונית לסדרה יורדת שלהם במצב יסודי, או בכל היפוך אחר. כפי שמוצג בניתוח הקצר, כל אחד מן האקורדים יכול להתפרש כאקורד ציר אל הטונליות החדשה G מינור, שבה הקטע מגיע לבסוף לחצי קדנצה כעבור כמה תיבות.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 18. סקוונצה כרומטית של ספטאקורדים מוקטנים המאפשרת מודולציה.

אפשר לשנות שוב את סקוונצת הקווינטות היורדות הכרומטית הראשונה, הפעם באמצעות הנמכת הקווינטה בכל אקורד. כאשר הופכים את האקורד הראשון בדגם הסקוונצה, כפי שמוצג בדוגמה 19, מתקבל קו בס כרומטי היורד בחצאי טונים, בדומה לגרסה עם הספטאקורדים המוקטנים.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 19. סקוונצה כרומטית של ספטאקורדים מוקטנים המאפשרת מודולציה.

״Schlafend trägt man mich״ של Alban Berg, בדוגמה 20, מדגים היטב את הטכניקה ואת האופן שבו כרומטיקה כזאת דוחפת את הטונליות עד גבולותיה. אף שבשיר יש סימני סולם, קשה מאוד לשמוע טוניקה לכל אורכו. סקוונצת הקווינטות היורדות הכרומטית ניכרת בפסנתר בפתיחה ובסיום. התנועה קדימה שהיא יוצרת מלווה בהרמוניה את מילות הזמר המביעות געגועים למולדת — ״in mein Heimatland״. ברג משתמש במהלך האקורדים באופן שאינו סקוונציאלי: הפסנתר אינו מקיים תבנית קפדנית לכל האורך. במקום זאת המהלך עוקב אחר תבנית הספטאקורדים הדומיננטיים עם הקווינטות המונמכות שהוצגה קודם. האקורדים מופיעים במצב יסודי. בשל היעדר הבהירות הטונלית הם נותחו באמצעות סימוני אקורדים של דף מנגינה, ללא מספרים רומיים.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 20. סקוונצה של ספטאקורדים דומיננטיים עם קווינטות מונמכות.

דרך נוספת לבחון את הסקוונצה היא להתייחס לכל זוג אקורדים בדגם כיחידה אחת, הכוללת אקורד סקסטה מוגדלת וספטאקורד דומיננטי באזור טונלי מסוים. למשל, האקורד הפותח שזוהה בתחילה כ־V°4/3 של F יכול להתפרש גם כסקסטה מוגדלת צרפתית המובילה אל V ב־B♭, כפי שמוצג בדוגמה 21. הדבר אפשרי בשל השקילות האנהרמונית בין סקסטה מוגדלת צרפתית לספטאקורד דומיננטי עם קווינטה מוקטנת.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 21. סקוונצת ספטאקורדים דומיננטיים עם קווינטות מונמכות, המתפרשת מחדש אנהרמונית כרצף של אקורדי סקסטה מוגדלת צרפתית ואחריהם ספטאקורדים דומיננטיים.

אפשר להתקדם צעד נוסף ולהחליף את אקורדי הסקסטה המוגדלת הצרפתית באקורדי סקסטה מוגדלת גרמנית, כפי שמוצג בדוגמה 22. כך מתקבל רצף השקול אנהרמונית לספטאקורדים דומיננטיים היורדים בחצאי טונים. נוצרת גם תנועה של קווינטות מקבילות בין כל שני אקורדים עוקבים; נראה שהדבר לא הפריע לשופן ביישום שלו, שאפשר לשמוע בדוגמה 23.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 22. סקוונצה של אקורדי סקסטה מוגדלת גרמנית ואחריהם ספטאקורדים דומיננטיים.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 23. סקוונצה של אקורדי סקסטה מוגדלת גרמנית ואחריהם ספטאקורדים דומיננטיים במזורקה ב־C♯ מינור של שופן, אופוס 30, מספר 4, תיבות 124–139.

יש כמובן דרכים רבות לשנות סקוונצה כרומטית; דוגמאות הפרק מייצגות רק חלק מהן. כל הסקוונצות הכרומטיות הללו מרחיקות את המאזין מן המרכז הטונלי, כדי לערער זמנית את היציבות או לבצע מודולציה לטונליות רחוקה. מלחיני המאה התשע־עשרה השתמשו בטכניקות אלה, והן תרמו לדחיפת הטונליות אל גבולותיה לקראת ראשית המאה העשרים.

1. מטלה בסקוונצות כרומטיות: כתיבת קולות וניתוח. הפניות: [1]

הערת עריכה: כיתוב דוגמה 19 במקור מתאר ספטאקורדים מוקטנים, אך ההסבר הסמוך מתאר ספטאקורדים דומיננטיים עם קווינטה מונמכת. הכיתוב נשמר בתרגום; אי־ההתאמה טרם הוכרעה בבדיקה של הדוגמה המוזיקלית.