מרקם במוזיקת פופ

תרגום לעברית בסיוע בינה מלאכותית מתוך Open Music Theory, גרסה 2. המלל ברישיון CC BY-SA 4.0; הקרדיטים הפרטניים לנכסים נשמרים. לפרק זה טרם הופקה קריינות. פרק המקור הרישיון

רשימת ההאזנה של הפרק הפניות: [1]

במיוחד מאז הופעת הסקוונסרים ותחנות האודיו הדיגיטליות, חלק הולך וגדל מן המוזיקה הפופולרית נתפס ונכתב בשכבות. זו תכונה מבנית חשובה הראויה לניתוח. Allan Moore ‏(2012) מציין שהמונחים המסורתיים למרקם — הומופוניה, הטרופוניה, פוליפוניה ומונופוניה — פותחו למוזיקה קלאסית ואינם מספקים תובנות רבות כשמיישמים אותם בפופ. [1] לכן פיתח את מושג השכבות התפקודיות ככלי יעיל יותר. שכבה יכולה להיות כלי אחד או קבוצת כלים. הפניות: [1] [2]

Moore ‏(2012) מזהה ארבע שכבות תפקודיות נפוצות בפופ:

1. שכבת הפעמה המפורשת.
2. שכבת הבס התפקודי.
3. שכבת המילוי ההרמוני.
4. השכבה המלודית.

Lavengood ‏(2020) מוסיפה שכבה חמישית:

5. שכבת החידוש.

זיהוי השכבות עשוי להיראות פשוט, אך בחינת הרכבן מסייעת לפרק שיר למרכיביו ולהבינו. היא יכולה גם להאיר מוסכמות הקשורות לסוגות או לתרבויות מסוימות.

נדגים את המושגים באמצעות ״3 on E״ של Vulfpeck משנת 2020. דוגמה 1 מפרטת את הכלים בכל שכבה, ודוגמה 2 מציגה את כניסתם ויציאתם לאורך השיר בתרשים שכבות. צבע כל כלי מציין את שכבתו התפקודית.

דוגמה 1. כלים בשכבות התפקודיות ב־״3 on E״ של Vulfpeck משנת 2020.

דוגמה 2. תרשים שכבות הכלים ב־״3 on E״ של Vulfpeck, משנת 2020. הצבע מציין שכבה: חידוש בצהוב, מלודיה באדום, מילוי הרמוני בירוק, בס תפקודי בכחול ופעמה מפורשת בסגול.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

שכבת הפעמה המפורשת

שכבה זו מציינת תבנית פעמות מפורשת, כפי שמתאר Moore ‏(2012, עמ׳ 20). היא מרכיב מרכזי בגרוב, ומבססת את המשקל ואת המקצבים האופייניים. לרוב משתתפים בה כלי הקשה ללא גובה צליל מוגדר, ובפופ בעיקר מערכת התופים, לצד כלי הקשה נוספים. המקצבים נוטים להיות סדירים וחוזרים, משום שחלק גדול מהפופ מיועד לריקוד. כך השכבה מספקת בסיס לשאר המוזיקה, הגמישה יותר בהיבט זה. הפניות: [1]

קל לזהות שכבה זו בשל תכונותיה הבסיסיות. ב־״3 on E״ היא נוכחת כמעט לאורך כל השיר ומנוגנת בתופים. בפזמון האחרון, ב־2:20, נוספים כלי הקשה. בדוגמה 2 היא מסומנת בסגול. הפניות: [1]

שכבת הבס התפקודי

כמו הפעמה המפורשת, גם הבס התפקודי מרכזי בגרוב ובבסיס המוזיקלי. בדוגמה 2 הוא מסומן בכחול ונוכח כמעט לאורך כל השיר. בניגוד לשכבת הפעמה, הוא ממלא גם תפקיד ברגיסטר ובטונליות: מספק תדירויות בס ומגדיר את ההקשר ההרמוני. ברוב המכריע של שירי הפופ הוא ממלא את שני התפקידים באמצעות שורשי האקורדים בפעמה 1 של כל שינוי אקורד; ראו דוגמה 3. הפניות: [1]

דוגמה 3. גיטרת הבס, כשכבת הבס התפקודי, מספקת מקצבים לגרוב ומבהירה את ההרמוניה ב־״3 on E״. במקור מצוין שנעשה שימוש ברשות. הפניות: [1]

השכבה המלודית

הקווים המלודיים העיקריים יוצרים את השכבה המלודית. הקול האנושי הוא הכלי האופייני ביותר בה ודורש פחות הסבר תאורטי. כלים אחרים שייכים אליה כאשר הם נושאים את המלודיה לצד הקול או במקומו. בדוגמה 2 השירה באדום היא דוגמה טיפוסית, ולעיתים מצטרף סינתיסייזר FM בעל גוון דמוי כלי נשיפה ממתכת. כלים בשכבה זו נוטים להיות בהירים יותר משאר המרקם ובעלי גמישות גוון גבוהה, הדומה לשינויי הקול המזמר. Moore מציין שהתזמור של השכבה הוא גם סימן מובהק לסוגת השיר. הפניות: [1]

שכבת המילוי ההרמוני

לפי Moore, שכבה זו ממלאת את ״המרחב ברגיסטר״ בין הבס למלודיה (2012, עמ׳ 21; פרפרזה). היא עשויה לכלול כלים בטווח האמצעי, אך המירכאות בהגדרתו מבהירות שזהו מרחב מושגי ולא רק רגיסטר לפי תדירות. גיטרות, קלידים וסינתיסייזרים נפוצים בה, כמו ב־״3 on E״ בדוגמה 2. ההרכב משתנה מאוד לפי הסוגה ויכול לכלול גם מקהלה, תזמורת או חטיבת כלי נשיפה. [2] הפניות: [1] [2]

שכבת החידוש

שכבה זו פועלת כנגד המלודיה, במחוות קריאה ומענה או בהערות ביניים ובגוונים חריגים. היא הפחות הכרחית מבין השכבות ואינה קיימת בכל שיר. כלים שאינם רגילים ברוק, מעבר לגיטרות, תופים וקלידים, וצלילי סינתיסייזר מושכי תשומת לב, משמשים בה לעיתים קרובות. [3] האוקרינות בבית השני של ״3 on E״, ב־0:59, מתאימות הן במחווה והן בגוון, ויוצרות שכבת חידוש טיפוסית אך מצומצמת. במקור הן מתוארות ככחולות בדוגמה 2, אף שטבלת הצבעים מזהה חידוש בצהוב. דוגמאות בולטות אחרות הן הסקסופון ב־״Talk Dirty״ של Jason Derulo משנת 2013, ב־0:39, והטין־ויסל ב־״My Heart Will Go On״ של Celine Dion משנת 1997, ב־0:00. הפניות: [1] [2] [3] [4]

שאלות לניתוח

כמו תמיד בניתוח מוזיקה, מתן תוויות הוא רק תחילת העבודה. השאלות הבאות מסייעות להפוך את זיהוי השכבות לפרשנות של השיר לפי מרקמו:

• אילו כלים מרכיבים כל שכבה?
• מתי השכבות נכנסות ויוצאות, וכיצד הדבר קשור לצורה?
• האם שכבה כלשהי חסרה לחלוטין? מה השפעת היעדרה?
• אילו אסוציאציות בין־טקסטואליות מרומזות בכלי שכבת החידוש?
• כיצד שונים הדפוסים הקצביים של השכבות?
• האם כלי כלשהו משתתף בכמה שכבות? מה השפעת שינוי תפקידו?
• כיצד התשובות קשורות לסוגה או להקשר התרבותי?

1. זיהוי שכבות תפקודיות (.pdf, .docx). גישה ל־״Going Somewhere״ של Akaban ב־splitter.fm ושיוך ערוצי ההקלטה לשכבות. הפניות: [1] [2] [3] [4]
2. המחשת ניתוח מרקם (.pdf, .docx). שימוש ב־Auralayer למיפוי התזמור והמרקם של ״bad guy״ של Billie Eilish משנת 2019. הפניות: [1] [2] [3]