היבטים נוספים של התיווי

תרגום לעברית בסיוע בינה מלאכותית מתוך Open Music Theory, גרסה 2. המלל ברישיון CC BY-SA 4.0; הקרדיטים הפרטניים לנכסים נשמרים. לפרק זה טרם הופקה קריינות. פרק המקור הרישיון

בפרק זה נבחן מרכיבים נוספים של המוזיקה, מלבד גובה צליל, שנדון בפרקים הקודמים, ומשך, שיידון בפרקים הבאים. מרכיבים אלה כוללים דינמיקה, ארטיקולציה, טמפו, תקופות סגנוניות וסימנים מבניים.

דינמיקה

דינמיקה מציינת את עוצמת הצליל במוזיקה. בתיווי המערבי משתמשים לעיתים קרובות במילים באיטלקית, בכתב נטוי ולעיתים בקיצור, כדי לתאר אותה. הוראת הדינמיקה forte פירושה חזק, ואילו piano פירושה חלש. בתווים כותבים מילים אלה מעל החמשה או מתחתיה.

כמה מילים וסיומות באיטלקית משנות את piano ואת forte ויוצרות טווח עוצמות מחלש מאוד ועד חזק מאוד (דוגמה 1). המילה mezzo פירושה ״במידה מתונה״: mezzo forte הוא חזק במידה מתונה, ו־mezzo piano הוא חלש במידה מתונה. הסיומת ‎-issimo פירושה ״מאוד״ או ״ביותר״. pianissimo הוא חלש מאוד, ו־fortissimo הוא חזק מאוד. אפשר לצרף את הסיומת שוב: למשל, pianississimo פירושו חלש מאוד מאוד, ו־fortississimo פירושו חזק מאוד מאוד.

בתיווי מוזיקלי מערבי מציינים את רמות העוצמה לעיתים קרובות בקיצורים הבאים.

• fff = fortississimo
• ff = fortissimo
• f = forte
• mf = mezzo forte
• mp = mezzo piano
• p = piano
• pp = pianissimo
• ppp = pianississimo

יש מלחינים המוסיפים עוד סיומות ‎-issimo, אך הדבר נדיר. ובכל זאת, ייתכן שיום אחד תיתקלו ב־pppppp או ב־ffffff במוזיקה שתנגנו או תשירו!

בתרגיל הבא אפשר לתרגל סידור של רמות העוצמה מהחלשה ביותר לחזקה ביותר:

שלוש מילים נוספות באיטלקית מציינות בדרך כלל שינוי בעוצמה: crescendo, בקיצור cresc., פירושו להתחזק; decrescendo, בקיצור decresc., ו־diminuendo, בקיצור dim., פירושם להיחלש. מציינים קרשנדו ודקרשנדו בשתי דרכים: כותבים את הקיצור cresc. או decresc., לעיתים עם נקודות אחריו, או מציירים סימני התרחבות והצטמצמות (hairpins). השם האנגלי מתייחס לצורתם המזכירה בקירוב סיכת שיער, כפי שרואים בדוגמה 2.

ארטיקולציה

ארטיקולציה מתייחסת לחיבור או להפרדה בין תווים ולמידת ההדגשה בתחילת התו — ההתקף שלו. כמו הוראות הדינמיקה, גם הוראות הארטיקולציה בתיווי המערבי נכתבות בדרך כלל באיטלקית. דוגמאות 3–7 מדגימות כמה מהן. לכלי הקשה, לכלי מיתר בפריטה ובקשת, לכלי נשיפה מעץ וממתכת ולקולות יש דרכים שונות לבצע התקפים וארטיקולציות מסוימים. כדאי להתייעץ עם מורה פרטי או עם מנצח ההרכב בנוגע ליישום הארטיקולציות בכלי שלכם או בשירה.

דוגמה 3: לגטו (legato) פירושו לנגן או לשיר באופן חלק ומחובר. מציינים ארטיקולציה זו בקשת פראזה מעוגלת (slur).

דוגמה 4: דרך נוספת לציין נגינה חלקה ומחוברת היא בסימני טנוטו (tenuto), הנראים כקו קצר מעל התו או מתחתיו.

דוגמה 5: סטקטו (staccato) פירושו לנגן או לשיר תווים מופרדים יותר, עם רווח ביניהם. בדרך כלל מציינים אותו בנקודה מעל התו או מתחתיו.

דוגמה 6: סימן הדגשה (accent), שצורתו V הפונה הצידה, אומר לנגן או לשיר את התו בהדגשה נוספת.

דוגמה 7: סימן מרקטו (marcato), שצורתו V הפוך, אומר לנגן או לשיר את התו בהדגשה נמרצת יותר.

אפשר לציין תווים מודגשים גם באמצעות הקיצורים הנטויים sfz, sf או fz, עבור sforzando, forzando או forzato. בדרך כלל מפרשים אותם כהדגשות נמרצות מעט יותר — כלומר חזקות יותר — מהדגשות רגילות. סימנים אלה מתפקדים כהוראות דינמיקה וממוקמים ישירות מעל התו שאליו הם מתייחסים או מתחתיו.

טמפו

טמפו (tempo; ברבים tempi) הוא המונח המציין באיזו מהירות מבצעים יצירה. בדרך כלל מציינים אותו במדויק באמצעות הוראת מטרונום, או באופן מדויק פחות באמצעות הוראה מילולית. הוראת מטרונום ניתנת בדרך כלל בפעימות לדקה (bpm). ביצירה המסומנת ♩ = 60 יש 60 רבעים בדקה — רבע אחד בשנייה. יישומון מטרונום חינמי בטלפון מאפשר לבדוק בקלות את הטמפו של יצירה שאתם מנגנים או שרים.

כמו הוראות דינמיקה, רוב הוראות הטמפו נכתבות באיטלקית. הן מופיעות לרוב בתחילת יצירה, פרק או חטיבה, משמאל למעלה מעל החמשה הראשונה או מערכת החמשות הראשונה. הוראות הטמפו הנפוצות ביותר הן:

• טמפו מהיר: vivace, presto, allegro, allegretto (הסיומת האיטלקית ‎-etto פירושה ״קטן״).
• טמפו בינוני: moderato, andante.
• טמפו איטי: adagio, largo, lento, grave.

בדוגמה 8 מוצגות הוראות טמפו מהאיטית ביותר למהירה ביותר:

בתרגיל הבא אפשר לתרגל סידור של הוראות הטמפו מהאיטית ביותר למהירה ביותר:

מלחינים משתמשים לעיתים במילים נוספות באיטלקית, ובייחוד בביטויים רגשיים, כדי לסייג הוראת טמפו. מילים כגון assai (״מאוד״ או ״למדי״), espressivo (״בהבעה״) או cantabile (״באופן שירתי״) מופיעות לעיתים קרובות אחרי הוראות טמפו, במיוחד ביצירות שנכתבו אחרי שנת 1800. למשל, אפשר להיתקל ב־allegro assai (״מהר מאוד״), ב־andante cantabile (״בטמפו מתון, באופן שירתי״) או ב־adagio espressivo (״לאט ובהבעה״). הקפידו לברר את משמעותן של מילים שאינכם מכירים בתווים שלכם.

שתי מילים נוספות באיטלקית מציינות בדרך כלל שינוי בטמפו: ritardando, בקיצור rit., להאטה הדרגתית, ו־accelerando, בקיצור accel., להאצה הדרגתית. שתיהן נכתבות בדרך כלל בכתב נטוי ולעיתים קרובות בקיצור. כאשר ההוראה חלה על כמה תיבות, מופיעות אחריה לעיתים נקודות, הנמשכות כל עוד יש לקיים אותה.

לאחר ריטרדנדו או אצ׳לרנדו מקובל שהמלחין מחזיר את הטמפו המקורי. לשם כך הוא כותב a tempo, בדרך כלל מעל החמשה. דוגמה 9 מציגה קטע מתוך Für Elise של לודוויג ואן בטהובן (1810):

בתיבה השלישית של דוגמה 9 מופיע ritardando. מעל התיבה הרביעית כתוב a tempo, המציין חזרה לטמפו המקורי של היצירה.

סימנים מבניים

המילים והסימנים הבאים מציינים מאפיינים מבניים ביצירות. סימנים מבניים מחלקים יצירה או פרק לחטיבות קטנות יותר.

• דוגמה 10: פרמטה (fermata) מציינת שיש להחזיק את התו מעבר למשכו הרגיל. פרמטות מופיעות לעיתים קרובות בתחילתה או בסופה של חטיבה מוזיקלית.
• דוגמה 11: צזורה (caesura) מציינת הפסקה או עצירה מוזיקלית.
• דוגמה 12: סימן נשימה (breath mark) מציין נשימה לנגן בכלי נשיפה או לזמר. לנגני כלי הקשה, מקלדת או מיתר הוא מציין הפסקה שמשכה דומה למשך נשימה.

סימני חזרה אומרים לחזור על חטיבה מוזיקלית (דוגמה 13). אם החטיבה החוזרת מסתיימת אחרת בכל פעם, מציינים זאת בסיום ראשון ובסיום שני (דוגמה 14).

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

דוגמה 13. ארבעה תווים במפתח פה בין סימני חזרה.

דוגמה 14. סימן חזרה עם סיום ראשון וסיום שני במפתח סול.

אם הנגן או הדוגמה אינם זמינים, אפשר להשתמש בקישור למקור. זמינות המדיה תלויה בשירות החיצוני ולא אושרה בבדיקת ניגון. פתיחת המדיה

לעיתים תיתקלו בתווים שיש בהם יותר משני סיומים. חטיבות חוזרות בעלות סיום שלישי ואף רביעי נפוצות בכמה סגנונות, כגון מחזות זמר בברודוויי. הן פועלות כמו סיום ראשון ושני: מבצעים את הסיום השלישי לאחר הנגינה השלישית של החטיבה, את הרביעי לאחר הנגינה הרביעית, וכך הלאה.

נפוצה גם חזרה על תיבה אחת או על שתי תיבות. סימן חזרה של תיבה אחת או שתי תיבות אומר לחזור על התיבה הקודמת או על שתי התיבות הקודמות, בהתאמה. דוגמה 15 מציגה סימן חזרה של תיבה אחת, ודוגמה 16 — של שתי תיבות:

ייתכן שתיתקלו גם בהוראות המבניות D.C. al Coda, D.C. al Fine, D.S. al Coda ו־D.S. al Fine. הוראות אלה נעזרות בשני סימנים שכדאי לזכור. דוגמה 17 מציגה אותם:

D.C. al Coda, או da capo al coda, פירושו לנגן או לשיר מההתחלה עד להוראה D.C. al Coda. אז חוזרים להתחלה ומנגנים או שרים עד לסימן ״אל הקודה״. משם עוברים לקודה וממשיכים עד סוף היצירה. דוגמה 18 מציגה את התהליך:

D.S. al Coda פועל באופן דומה ל־D.C. al Coda, אלא שחוזרים לסימן שמימין בדוגמה 17 ולא לתחילת היצירה. D.C. al Fine, או da capo al fine, פירושו לנגן או לשיר מההתחלה עד להוראה D.C. al Fine. אז חוזרים להתחלה ומנגנים או שרים עד למילה Fine. דוגמה 19 מציגה את התהליך:

D.S. al Fine פועל באופן דומה ל־D.C. al Fine, אלא שחוזרים לסימן שמימין בדוגמה 17 ולא לתחילת היצירה.

תקופות סגנוניות

בראשית לימודי התאוריה כדאי להכיר בקווים כלליים את החלוקה ההיסטורית של המוזיקה הקלאסית המערבית לתקופות, כפי שמקובל אצל תאורטיקנים ומוזיקולוגים. גבולות התקופות גמישים, אך מסגרת כללית המאגדת יצירות בעלות מאפיינים סגנוניים דומים יכולה להועיל למוזיקאים.

התקופות הבאות, המוצגות בדוגמה 20, מקובלות בדרך כלל אצל רוב המוזיקולוגים:

• ימי הביניים: בערך 600–1400.
• הרנסנס: בערך 1400–1600.
• הבארוק: בערך 1600–1750.
• התקופה הקלאסית: בערך 1750–1820.
• התקופה הרומנטית: בערך 1800–1910.
• מוזיקה פוסט־טונלית: בערך מ־1900 ועד ימינו.

• Brown, Clive. 2001. “Articulation Marks.” Grove Music Online.  https://doi.org/10.1093/gmo/9781561592630.article.40671.
• Gerou, Tom and Linda Lusk. 1996. Essential Dictionary of Music Notation. Los Angeles: Alfred.
• London, Justin. 2001. “Tempo (i).” Grove Music Online.  https://doi.org/10.1093/gmo/9781561592630.article.27649.
• McGrain, Mark. 1986. Music Notation. Boston: Berklee Press.
• Roemer, Clinton. 1985. The Art of Music Copying: The Preparation of Music for Performance, 2nd edition. Sherman Oaks: Roerick Music Company.
• Thiemel, Matthias. 2001. “Dynamics.” Grove Music Online.  https://doi.org/10.1093/gmo/9781561592630.article.08458.
• Tilmouth, Michael. 2001. “Repeat.” Grove Music Online.  https://doi.org/10.1093/gmo/9781561592630.article.23214.
• Westrup, Jack. 2001. “Da capo.” Grove Music Online.  https://doi.org/10.1093/gmo/9781561592630.article.07043.

• מדריך לדינמיקה (Music Theory Academy). הפניות: [1]
• מדריך לדינמיקה (Lumen’s Music Appreciation). הפניות: [1]
• ארטיקולציות (BBC). הפניות: [1]
• ארטיקולציות (libretexts.org). הפניות: [1]
• טמפו (BBC). הפניות: [1]
• טמפו (Music Theory Academy). הפניות: [1]
• תקופות היסטוריות במוזיקולוגיה (Naxos). הפניות: [1]
• מדריך סגנון לתיווי מוזיקלי (Indiana University). הפניות: [1]

1. דינמיקה, עמ׳ 13–17 (‎.pdf), (‎.pdf, ‎.pdf), ועמ׳ 1–2 (‎.pdf). הפניות: [1] [2] [3] [4]
2. ארטיקולציות (‎.pdf, ‎.pdf). הפניות: [1] [2]
3. טמפו (‎.pdf), ועמ׳ 3–4 (‎.pdf). הפניות: [1] [2]
4. סימנים מבניים (‎.pdf, ‎.pdf). הפניות: [1] [2]
5. מונחים מעורבים (‎.pdf). הפניות: [1]

1. היבטים נוספים של התיווי (‎.pdf, ‎.docx). התרגיל מבקש לסדר רמות עוצמה, הוראות טמפו ותקופות היסטוריות; לצייר סימני ארטיקולציה, סימנים מבניים וסימני התרחבות והצטמצמות; ולענות על שאלות ידע בנושאים אלה. הפניות: [1] [2]