תאוריית שנים־עשר טונים — יסודות
מוזיקת שנים־עשר טונים (twelve-tone music) קשורה לרוב לטכניקת הלחנה או לסגנון המכונים סריאליזם (serialism). אולם המונחים אינם זהים. סריאליזם הוא שם רחב המתייחס לסידור של דברים — גבהי צליל, משכים, עוצמות וכן הלאה. הלחנה בשנים־עשר טונים מתייחסת במפורש יותר למוזיקה המבוססת על סידורים של 12 מחלקות גובה הצליל.
סגנון זה מזוהה ביותר עם קבוצת מלחינים שארנולד שנברג היה הדמות המרכזית בה, ובה גם המלחינים המשפיעים אנטון וברן ואלבן ברג. אולם טכניקות ההלחנה בשנים־עשר טונים והרעיונות הקשורים בהן השפיעו מאוד על מלחינים חשובים רבים, ומוזיקה סריאלית ובשנים־עשר טונים נכתבת גם כיום. חלק גדול ממוזיקה זו חולק עקרונות בסיס דומים, המתוארים להלן, אך מלחינים השתמשו בהם לפיתוח גישות מקוריות לחלוטין.
מוזיקת שנים־עשר טונים מבוססת על סדרה (series), המכונה גם שורה (row), המכילה את כל 12 מחלקות גובה הצליל בסדר מסוים. אין סדרה אחת לכל מוזיקת שנים־עשר הטונים; רוב המלחינים כותבים שורה ייחודית לכל יצירה. יש 12! סדרות — 12 עצרת — כלומר 479,001,600 סידורים שונים. אפשרויות רבות מאוד! להלן השורה של וריאציות לפסנתר, אופ׳ 27, מאת וברן:
יש כמה כללים כלליים לשימוש בשורת שנים־עשר טונים, אף שכאמור הגישות האישיות שונות תמיד:
- מחלקות גובה הצליל מנוגנות לפי הסדר;
- לאחר שמחלקת גובה צליל נוגנה, אין חוזרים עליה עד לשורה הבאה.
שורה יכולה לשמש כנושא או כמקור למוטיבים. אפשר לגזור ממנה אקורדים, או להשתמש בה הן לצרכים נושאיים והן לצרכים הרמוניים. הסידור הבסיסי, המוצג לעיל לאופ׳ 27, מכונה הצורה הראשונית של השורה (prime form, P). מכיוון שהיא מתחילה ב־B, מחלקת גובה צליל 11, היא מסומנת P11.
אפשר לבצע לשורות טרנספוזיציה, היפוך, הילוך לאחור (retrograde), או כל שילוב של פעולות אלה. היפוך הצורה הראשונית נותן ״צורת I״. כמו צורות P, צורות I מסומנות לפי מחלקת גובה הצליל הראשונה שלהן. לכן השורה להלן, היפוך של זו שלעיל, מכונה I0. שימו לב שהיא מתחילה ב־C, מחלקה 0.
הערת מהדורה: קובץ inversion.png משמש במאגר גם לדוגמת דביסי בפרק ההיפוך. התאמתו להסבר שורת וברן כאן דורשת אימות חזותי נוסף; אין לראות בכיתוב אישור להתאמה. ראו N116.
אפשר לנגן צורות P ו־I גם לאחור. בדוגמה להלן שימו לב לקשר לשורות P11 ו־I0 שלעיל. צורת P המנוגנת לאחור מכונה ״צורת R״; צורת I המנוגנת לאחור מכונה ״צורת RI״. כפי שמראה הדוגמה, R ו־RI מסומנות לפי מחלקת גובה הצליל האחרונה שלהן.
בתרשים ארבע צורות בלבד, אך לכל אחת 12 טרנספוזיציות. לכן שורה יחידה מולידה 48 שורות: 12 × 4. אוסף זה מכונה מחלקת שורה (row class), וממנו המלחין שואב בכתיבת המוזיקה.